ליצירת קשר חייג: 03-6091888

תקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), תשס"א-2000 


בתוקף סמכותי לפי סעיף 13 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, תש"ס-2000 (להלן – החוק), סעיף 108 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, סעיף 14ו(ג) לפקודת התעבורה, סעיף 32(ב) לחוק הרשויות המקומיות (ביוב), תשכ"ב-1962, סעיף 7 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו-1976, סעיף 255ו לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, וסעיפים 18 ו-28 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, תשס"א-2001, בהתייעצות עם שר הביטחון ועם השר לביטחון הפנים, אני מתקין תקנות אלה:

פרק א' – פרשנות

הגדרות
1. בתקנות אלה -
"בית דין" - ועדת ערר וכל גוף אחר שהחלטתו נתונה לערעור לפי התוספת השניה לחוק;
"בית המשפט" - בית משפט לענינים מינהליים כמשמעותו בסעיף 3 לחוק;
"החלטה של רשות" ו"רשות" - כהגדרתן בחוק;
"הרשם" - כמשמעותו בסעיף 10 לחוק;
"מס ערך מוסף" - כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1976;
"מען", לענין המצאת כתבי בי-דין – שם הישוב, שם הרחוב, מספר הבית ומספר המיקוד, ולרבות מספרי הטלפון והפקסימילה באותו מען, אם ישנם; בהעדר שם לרחוב או מספר לבית – סימן זיהוי אחר;
"ערעור מינהלי", "עתירה מינהלית" ו"תובענה מינהלית" - כמשמעותם בסעיף 5 לחוק;
"עתירה נגד החלטת ועדת ההשגות" – עתירה מינהלית בעניין המנוי בפרט 35 לתוספת הראשונה לחוק, נגד החלטה של ועדת ההשגות כהגדרתה בפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943.
"שופט של בית המשפט העליון" - שופט של בית המשפט העליון שנשיאו קבע לכך;
"תקנות סדר הדין האזרחי" - תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.

פרק ב' – עתירה מינהלית

מקום שיפוט
2. (א) עתירה מינהלית (להלן – עתירה) תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו ניתנה החלטה של רשות אשר נגדה מוגשת העתירה, ובהחלטה בענין מקרקעין – לבית המשפט שבאזור שיפוטו נמצאים המקרקעין.
(א1) על אף האמור בתקנת משנה (א), עתירה נגד החלטת ועדת ההשגות, תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו נמצאים המקרקעין נושא החלטת הוועדה.
(ב) הוגשו כמה עתירות בנושא אחד או בנושאים דומים בעיקרם לבתי משפט שונים, רשאי שופט של בית המשפט העליון, לבקשת בעל דין, לקבוע כי העתירות, כולן או חלקן, יידונו במאוחד בבית משפט שקבע לכך.
(ג) עתירה שאין לה מקום שיפוט המתאים לה לפי תקנת משנה (א), תוגש לבית המשפט בירושלים; ואולם רשאי שופט של בית המשפט העליון, לבקשת בעל דין, להורות כי העתירה תועבר לבית משפט אחר.
(ד) על בקשות לפי תקנות משנה (ב) ו-(ג) יחולו הוראות תקנה 6א לתקנות סדר הדין האזרחי, בשינויים המחויבים.
המועד להגשת עתירה
3. (א) עתירה תוגש במועד שנקבע לכך בדין.
(ב) לא נקבע מועד כאמור, תוגש העתירה בלא שיהוי, לפי נסיבות הענין, ולא יאוחר מארבעים וחמישה ימים מיום שההחלטה פורסמה כדין, או מיום שהעותר קיבל הודעה עליה או מיום שנודע לעותר עליה, לפי המוקדם.
(ג) בית המשפט רשאי להאריך מועד שנקבע להגשת עתירה כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), לאחר שנתן למשיב הזדמנות להגיב לבקשת ההארכה, אם ראה הצדקה לכך.
שיהוי
4. בית המשפט רשאי לדחות עתירה אם ראה כי בנסיבות הענין היה שיהוי בהגשתה, אף אם הוגשה בתוך המועד של ארבעים וחמישה ימים כאמור בתקנה 3(ב) או הוארך המועד להגשתה לפי תקנה 3(ג).
כתב עתירה
5. (א) עתירה תיפתח במסירת כתב עתירה לבית המשפט.
(ב) בכתב העתירה ייכללו כל אלה:
(1) שם העותר, מספר זהותו ומענו להמצאת כתבי בי-דין, ואם הוא מיוצג – שם עורך דינו ומענו;
(2) המשיבים ומענם להמצאת כתבי בי-דין, וענינו של כל אחד מהמשיבים בנושא העתירה;
(3) תיאור ההחלטה נושא העתירה והמועד שבו פורסמה כדין, או שבו קיבל העותר הודעה על ההחלטה או שבו נודע לעותר עליה, לפי המוקדם;
(4) הענין של העותר בנושא העתירה;
(5) פירוט הנימוקים שבעובדה ושבחוק שעליהם מתבססת העתירה;
(6) נעשתה פניה מוקדמת בכתב לרשות – יצורפו העתקים של ההתכתבות לענין זה; לא נעשתה פניה מוקדמת – הנימוקים להגשת העתירה בלא פניה מוקדמת;
(7) פירוט הסעד שמבקש העותר.
(ג) כתב עתירה יהא ערוך לפי טופס 1 שבתוספת והעובדות שבו יאומתו בתצהיר אשר יצורף לו ושיהיה ערוך לפי טופס 2 שבתוספת; בתצהיר תהיה הפרדה בין עובדות שהן בידיעתו האישית של המצהיר לבין עובדות הנכונות לפי מיטב ידיעתו ואמונתו, שלגביהן יציין את מקור ידיעתו ואמונתו.
(ד) לכתב העתירה יצורפו, ככל שניתן, העתק צילומי של ההחלטה נושא העתירה והעתקים צילומיים של כל המסמכים הנוגעים לענין.
משיבים בעתירה
6. (א) המשיבים בעתירה יהיו הרשות שנגד החלטתה מכוונת העתירה, כל רשות אחרת הנוגעת בדבר, וכן כל מי שעלול להיפגע מקבלת העתירה.
(א1) המשיבים בעתירה נגד החלטת ועדת ההשגות, נוסף על האמור בתקנת משנה (א), יהיו כל מי שהיה בעל דין להליך לפני הוועדה, למעט העותר.
(ב) בית המשפט רשאי, בכל שלב משלבי הדיון, להורות על מחיקת עתירה אם לא צורף משיב ראוי, או להורות על צירופו של עותר או משיב, וכן על מחיקת משיב או עותר שצורף לעתירה.
עיון בעתירה
7. עתירה תובא, בהקדם האפשרי, לעיון בית המשפט, והוא רשאי –
(1) להורות למשיב להגיש תגובה מקדמית לעתירה או לענינים שקבע, בתוך מועד שקבע;
(2) למחוק או לדחות עתירה – כולה או מקצתה – על הסף, על פי כתב העתירה בלבד או לאחר שקיבל תגובה מקדמית, אם, על פניה, אינה מגלה עילה להתערבות בית המשפט;
(3) להחליט בבקשה להארכת מועד לפי תקנה 3(ג);
(4) להורות לעותר להגיש תצהיר משלים או הודעה משלימה בענינים שקבע, או להגיש נוסח מתוקן של העתירה באופן שהורה;
(5) לקבוע כי יתקיים דיון מוקדם בעתירה במעמד הצדדים, ומשעשה כן, יגישו המשיבים את תגובתם לעתירה או לענינים שקבע (להלן – כתב תגובה); כתב התגובה יוגש לבית המשפט ויומצא לשאר בעלי הדין במועד שקבע בית המשפט; לא קבע מועד, יוגש כתב התגובה לבית המשפט ויומצא לשאר בעלי הדין לא יאוחר מארבעה ימים לפני מועד הדיון;
(6) לקבוע כי משיב יגיש כתב תשובה לפי תקנה 10 (להלן – כתב תשובה); ורשאי הוא להגדיר את הענינים הטעונים תשובה.
דיון מוקדם בעתירה
8. בדיון מוקדם רשאי בית המשפט –
(1) לתת כל הוראה שרשאי הוא לתת לפי תקנה 7;
(2) בהסכמת המשיב, לדון ולהכריע בעתירה כאילו הוגש בה כתב תשובה;
(3) למחוק או לדחות את העתירה, כולה או מקצתה;
(4) להורות כל הוראה אשר יש בה כדי לייעל את הדיון, ובכלל זה להורות על ניהול הדיון בעתירה בדרך של סיכום טענות בכתב.
9. (א) בקשה למתן צו ביניים תוגש בנפרד מן העתירה, במועד הגשת העתירה או לאחר מכן; בבקשה יפורטו העובדות והנימוקים התומכים בה, ויכול שתפנה לעובדות ולנימוקים שבעתירה (להלן – כתב הבקשה); העובדות בכתב הבקשה יאומתו בתצהיר כאמור בתקנה 5(ג).
(ב) בית המשפט רשאי לדחות את הבקשה על הסף.
(ג) ראה בית המשפט מקום לברר את הבקשה, רשאי הוא להורות למשיב להגיש תגובה במועד שקבע, וכן רשאי הוא לקבוע מועד לדיון בבקשה במעמד הצדדים.
(ד) בית המשפט רשאי להחליט בבקשה על יסוד כתב הבקשה והתגובה בלבד, או על יסוד הדיון במעמד הצדדים.
(ה) ראה בית המשפט כי השהיית ההחלטה בבקשה עלולה לגרום נזק שאין לו תקנה או נזק חמור, רשאי הוא ליתן צו ארעי על יסוד הבקשה בלבד (להלן – צו ארעי); ומשנתן צו ארעי, יקבע בו מועד למתן תגובה על ידי המשיב או לדיון במעמד הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום עשרה ימים ממועד מתן הצו.
(ו) בית המשפט רשאי להתנות מתן צו ארעי או צו ביניים בערובה או בתנאי אחר שיקבע, לפיצוי נזק שייגרם למשיב מהוצאת הצו, או לכל צורך שיראה בית המשפט לנכון, בנסיבות הענין.
(ז) צו ארעי או צו ביניים שניתן שלא במעמד המשיב יהיה בתוקף עם המצאתו בהתאם לתקנה 35, למשיב שאליו הוא מכוון, בצירוף עותק העתירה, אם טרם נמסרה לו.
כתב תשובה
10. (א) הורה בית המשפט על הגשת כתב תשובה לעתירה, יוגש כתב התשובה בתוך שלושים ימים אם לא קבע בית המשפט מועד אחר.
(ב) בכתב התשובה יפורטו אלה:
(1) מען המשיב להמצאת כתבי טענות;
(2) פירוט הנימוקים שבעובדה ושבחוק שעליהם מתבססת התשובה;
(3) עמדת המשיב באשר לסעד המבוקש בעתירה.
(ג) כתב התשובה יהיה ערוך לפי טופס 3 שבתוספת, והעובדות שבו יאומתו בתצהיר או תצהירים אשר יצורפו אליו, כאמור בתקנה 5(ג).
(ד) לכתב תשובה יצורפו, ככל שניתן, העתקים צילומיים של כל המסמכים הנוגעים לענין.
(ה) משיב שלא הגיש כתב תשובה כאמור, לא יהא רשאי להשמיע את טענותיו בדיון בעתירה אלא ברשות בית המשפט.
פרטים נוספים
11. (א) עותר רשאי, בתוך חמישה עשר ימים מיום שהומצא לו כתב התשובה של משיב, לדרוש ממנו בכתב מידע או מסמכים (בתקנה זו – פרטים נוספים) לשם הבהרה או השלמה של נימוקים שבעובדה או שבחוק, הנזכרים בכתב התשובה או הנוגעים להם.
(ב) משיב רשאי לדרוש בכתב מהעותר פרטים נוספים לשם הבהרה או השלמה של נימוקים שבעובדה או שבחוק, הנזכרים בעתירה, או הנוגעים להם, לא יאוחר מחמישה עשר ימים לאחר שהורה בית המשפט על הגשת כתב תשובה.
(ג) בעל דין שקיבל דרישה למתן פרטים נוספים, ישיב עליה בתצהיר לא יאוחר מחמישה עשר ימים מיום קבלת הדרישה.
(ד) לא קיבל בעל דין פרטים נוספים שדרש במועד כאמור, רשאי הוא, בתוך שבעה ימים מתום המועד להמצאת הפרטים הנוספים, להגיש לבית המשפט בקשה בכתב לצוות על מתן הפרטים הנוספים, ובית המשפט או הרשם רשאי, לאחר דיון במעמד הצדדים, לצוות על מתן אותם פרטים נוספים שיראה לנכון ובתוך המועד שקבע; לא יצווה בית המשפט או הרשם על מתן פרטים נוספים אם אינם דרושים לצורך הכרעה בעתירה.
(ה) הועלתה טענה בדבר חיסיון או בדבר סייג למסירת מידע או מסמך, תידון הבקשה לפי תקנה 13.
(ו) בעל דין שניתנו לו פרטים נוספים, בין לבקשתו ובין לפי צו בית המשפט או הרשם, רשאי, בתוך שבעה ימים מהיום שבו הגיעו אליו הפרטים הנוספים או בתוך המועד שקבע בית המשפט או הרשם, להגיש תצהיר נוסף לתיקון או להשלמת האמור בעתירה או בכתב התשובה, לפי הענין, ככל שהדבר נובע מאותם פרטים ונדרש בנסיבות הענין.
הגשת מסמך לבית המשפט
12. (א) ראה בית המשפט כי מסמך דרוש לשם הכרעה בענין שלפניו, רשאי הוא להורות לבעל הדין שהמסמך ברשותו להגישו לבית המשפט במועד שיקבע.
(ב) בעל הדין יגיש את המסמך לבית המשפט ולבעלי הדין האחרים; בעלי הדין רשאים להגיש את הערותיהם בכתב, ככל שהדבר נובע מהגשת המסמך, במועד שקבע בית המשפט.
(ג) התנגד בעל הדין להגשת המסמך, יודיע לבית המשפט, במועד שנקבע, את טעמי התנגדותו.
(ד) החליט בית המשפט לדחות את ההתנגדות יחולו הוראות תקנת משנה (ב).
סייג למסירת מידע ומסמכים
13. (א) החובה למסור מידע ומסמכים לפי תקנות 11 ו-12 כפופה לסייגים ולהוראות לענין גילוי מידע ומסמכים לפי כל דין, לרבות הוראות חוק חופש המידע, תשנ"ח-1998, בשינויים המחויבים.
(ב) הועלתה טענה בדבר סייג או חיסיון כאמור לגבי גילוי מידע או מסמך, רשאי בית המשפט לקיים את הדיון לפי תקנה 11 או 12 בדלתיים סגורות, וכן רשאי בית המשפט לקבל את המידע או המסמך המבוקשים, לעיין בהם, ולקבל הסברים מנציג היועץ המשפטי לממשלה או מנציג הרשות הנוגעת בדבר, אף בהעדר יתר בעלי הדין.
(ג) הדיון יתקיים לפני בית המשפט הדן בעתירה, אלא אם כן ביקש בעל הדין שהבקשה תידון על ידי שופט אחר של בית המשפט.
(ד) לא יורה בית המשפט על מסירת מידע או מסמכים העלולים לפגוע בזכויות צד שלישי, אלא לאחר שנתן לצד השלישי הזדמנות להשמיע את טענותיו, בדרך שיקבע.
(ה) הוצאה לגבי מידע או מסמך תעודת חיסיון לפי סעיף 44 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971, יתקיים הדיון בפני שופט של בית המשפט העליון לפי סעיף 46 לפקודה האמורה.
עיקרי טיעון
14. (א) הוגש כתב תשובה ונקבע מועד לדיון בעתירה, יגיש כל בעל דין את עיקרי טיעונו לבית המשפט וימציא עותקים מהם במישרין לשאר בעלי הדין, ארבעה ימים לפחות לפני המועד שנקבע לדיון.
(ב) עיקרי טיעון יכללו באופן תמציתי את עיקרי טענותיו של בעל הדין בענינים שהוא רשאי לטעון בהם, וכן את האסמכתאות שבדעתו להסתמך עליהן; ואולם רשאי בעל דין להגיש עיקרי טיעון על דרך ההפניה לטיעוניו כפי שפורטו בכתבי הטענות שהגיש, בצירוף האסמכתאות שבדעתו להסתמך עליהן; היתה האסמכתא פסק דין שלא פורסם בדפוס בפרסום רשמי, יצורף עותק מצולם שלו לעיקרי הטיעון.
(ג) בדיון יהא כל בעל דין רשאי לטעון בפני בית המשפט על סמך עיקרי הטיעון; רצה בעל דין להוסיף טענה או להביא אסמכתא נוספת, יוכל לעשות זאת רק ברשות בית המשפט; אולם אם הגיש עיקרי טיעון אין צורך ברשות בית המשפט אם היו הטענה הנוספת או האסמכתא הנוספת תשובה לעיקרי הטיעון של בעל הדין שכנגד.
ראיות
15. (א) בית המשפט ידון בעתירה על פי ראיות שיובאו בתצהירים, ואולם רשאי הוא, לבקשת בעל דין, להתיר חקירת מצהיר של בעל הדין שכנגד, אם ראה כי הדבר דרוש לשם הכרעה בעתירה.
(ב) בקשה לחקירת מצהיר תוגש בכתב לבית המשפט, לא יאוחר מארבעה עשר ימים לפני מועד הדיון, ותפרט את הנושאים שעליהם מתבקשת החקירה; המבקש יציין בבקשה את עמדתו של בעל הדין שמטעמו הוגש התצהיר, לענין הבקשה, וכן יצרף את תגובתו של אותו בעל דין, אם נתבקש לכך על ידו.
(ג) לא דחה בית משפט את הבקשה, יורה על התייצבותו של המצהיר לחקירה במועד הדיון, אך רשאי הוא לדחות את מתן החלטתו למועד הדיון בעתירה; החליט בית המשפט במהלך הדיון בעתירה להתיר את חקירת המצהיר, רשאי הוא להורות על חקירתו לאלתר, אם הוא נוכח בדיון, או לקבוע את המועד לקיום החקירה.
(ד) לא התייצב המצהיר בהתאם להחלטת בית המשפט, לא ישמש תצהירו כראיה אלא ברשות בית המשפט.
(ה) ראה בית המשפט שהדבר דרוש לשם הכרעה בעתירה, רשאי הוא, לאחר שנתן לשאר בעלי הדין הזדמנות להגיב לבקשה, ומטעמים מיוחדים שיירשמו, להרשות השמעת עד שאינו מצהיר בנושא ובהיקף שיקבע בית המשפט.
סדר הטיעון
16. (א) העותר יטען תחילה והמשיב יטען אחריו, אלא אם כן קבע בית המשפט סדר טיעון אחר; היו כמה עותרים או כמה משיבים, יקבע בית המשפט את סדר הטיעון ביניהם.
(ב) בית המשפט רשאי להתיר לבעל דין טיעון נוסף בתשובה לטענות בעל הדין שכנגד.
(ג) התיר בית המשפט חקירת מצהיר או חקירת עד שאינו מצהיר, תיערך חקירתו לפני שמיעת טענות בעלי הדין, ואולם רשאי בית המשפט, אם ראה טעם לכך, להתיר חקירת מצהיר בשלב אחר של הדיון; המצהיר מטעם העותר ייחקר תחילה, אלא אם כן קבע בית המשפט סדר אחר; היו כמה עותרים או כמה משיבים, יקבע בית המשפט את סדר חקירת המצהירים ביניהם.
(ד) בית המשפט רשאי להורות על השלמת טיעונים בכתב בענינים שקבע, במקום טיעון בעל פה.
פסק דין
17. בתום הדיון, או סמוך לאחריו, ככל האפשר בנסיבות הענין, ייתן בית המשפט פסק דין בעתירה; בפסק הדין מוסמך בית המשפט לדחות את העתירה או לקבלה – כולה, מקצתה או בשינויים – או להחזיר את הענין עם הוראות לרשות.
אי התייצבות
18. (א) נמסרה הודעה בדבר דיון, לרבות דיון מוקדם, רשאי בית המשפט –
(1) אם לא התייצב איש מבעלי הדין – למחוק או לדחות את העתירה או לדחות את הדיון למועד אחר;
(2) אם התייצב העותר והמשיב לא התייצב – לקיים דיון בעתירה בהעדר המשיב או לדחות את הדיון למועד אחר;
(3) אם התייצב המשיב והעותר לא התייצב – למחוק או לדחות את העתירה או לדחות את הדיון למועד אחר.
(ב) ניתנה החלטה לפי תקנה זו, רשאי העותר או המשיב, לפי הענין, לבקש את ביטולה או שינויה בתוך שבעה ימים מיום המצאתה, ורשאי בית המשפט לבטלה או לשנותה בתנאים שייראו לו, ובין השאר לענין הוצאות.
דיון דחוף
19. ראה בית המשפט כי נסיבות הענין מחייבות שלא להשהות את הדיון בעתירה שלפניו, רשאי הוא לדון בה בדחיפות בסטיה מהוראות תקנות אלה, ככל הנדרש.
סייג לתחולת תקנות סדר הדין האזרחי
20. (א) תקנות סדר הדין האזרחי לא יחולו על הליכי הדיון בעתירה; ואולם בענין שלא הוסדר בתקנות אלה, רשאי בית המשפט לנהוג בעתירה לפי תקנות סדר הדין האזרחי, בשינויים המחויבים, אם ראה כי התקיימו כל אלה:
(1) הדבר דרוש לצורך הכרעה בעתירה;
(2) אין בכך דבר שאינו מתיישב עם החוק, עם תקנות אלה או עם מהות ההליך המינהלי;
(3) אין בכך כדי לפגוע בקיום ההליך באופן הוגן ויעיל.
(ב) לא ינהג בית המשפט כאמור בתקנת משנה (א) אלא אם כן נתן לבעלי הדין הזדמנות להשמיע את טענותיהם, ומטעמים שיירשמו.
העברת דיון בעתירה
21. (א) בקשה מטעם עותר להעברת דיון בעתירה לבית המשפט העליון, לפי סעיף 6 לחוק, תוגש עם הגשת העתירה.
(ב) בקשה להעברת דיון מטעם משיב או מטעם היועץ המשפטי לממשלה, תוגש בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מסיום הדיון המוקדם בעתירה; ציווה בית המשפט על הגשת כתב תשובה בלי לקיים דיון מוקדם בעתירה, תוגש הבקשה לא יאוחר מהמועד שנקבע להגשת כתב התשובה.
(ג) בקשה להעברת דיון תיערך בכתב, ויפורטו בה הנסיבות המיוחדות המצדיקות העברת הדיון לבית המשפט העליון.
(ד) החליט בית המשפט שהבקשה אינה מצריכה תגובה, ידחה אותה על אתר.
(ה) החליט בית המשפט שהבקשה מצריכה תגובה, יבקש מבעלי הדין להגיב עליה, בכתב או בעל פה, במועד שיקבע.
(ו) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), רשאי בית המשפט, בכל שלב של הדיון, אם ראה הצדקה לכך –
(1) להתיר לבעל דין או ליועץ המשפטי לממשלה להעלות בקשה להעברת הדיון, בכתב או בעל פה;
(2) להחליט על העברת הדיון לבית המשפט העליון, לאחר שנתקבלה תגובת בעלי הדין, בכתב או בעל פה;
(3) לבקש התייחסות מטעם היועץ המשפטי לממשלה לשאלה אם מן הראוי להעביר את הדיון לבית המשפט העליון.

פרק ב'1 – עתירה נגד החלטת ועדת שחרורים*

הגדרות
21א. בפרק זה –
"אסיר" – לרבות אסיר ששוחרר על-תנאי;
"הועדה" – ועדת שחרורים או ועדת שחרורים מיוחדת, לפי הענין, כהגדרתן בחוק שחרור על-תנאי;
"חוק שחרור על-תנאי" – חוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001;
"מידע חסוי" – כמשמעותו בסעיף 17 לחוק שחרור על-תנאי;
"עתירה" – כמשמעותה בסעיף 25 לחוק שחרור על-תנאי, לרבות עתירה לפי סעיף 26 לאותו חוק.
תחולת הוראות
21ב. עתירה, בקשת רשות ערעור וערעור על החלטה בעתירה יוגשו, והדיון בהם יתנהל, לפי הוראות פרק זה, ופרק ז' בשינויים המחויבים, ובכפוף להוראות חוק שחרור על-תנאי.
מקום שיפוט
21ג. עתירה תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו נמצא בית הסוהר שבו מוחזק האסיר, ואם שוחרר – בית הסוהר שבו הוחזק ערב שחרורו.
המועד להגשת עתירה
21ד. (א) עתירה תוגש בתוך 30 ימים מיום שניתנה ההחלטה בפני העותר, או מיום שנמסרה לו ההחלטה אם ניתנה שלא בפניו.
(ב) בית המשפט רשאי להאריך את המועד להגשת עתירה כאמור בתקנת משנה (א); בית המשפט ייתן למשיב הזדמנות להגיב לבקשת ההארכה לפני שיחליט בה, אם ראה הצדקה לכך.
כתב עתירה
21ה. (א) עתירה תיפתח במסירת כתב עתירה לבית המשפט.
(ב) בכתב עתירה ייכללו כל אלה:
(1) שם העותר, מספר זהותו ומענו להמצאת כתבי בי-דין, ואם הוא מיוצג – שם עורך דינו ומענו;
(2) המשיבים ומענם להמצאת כתבי בי-דין;
(3) תיאור ההחלטה נושא העתירה והמועד שבו ניתנה בפני העותר, או המועד שבו נמסרה לו, אם ניתנה שלא בפניו;
(4) הענין של העותר בנושא העתירה;
(5) פירוט הנימוקים בעובדה ובחוק שעליהם מתבססת העתירה;
(6) פירוט הסעד שמבקש העותר.
(ג) כתב עתירה יהא ערוך לפי טופס 1 שבתוספת ויצורף לו תצהיר לאימות העובדות המשמשות יסוד לעתירה.
(ד) לכתב העתירה יצורפו, ככל שניתן, העתק צילומי של ההחלטה נושא העתירה, והעתקים צילומיים של כל המסמכים הנוגעים לענין, הכל בכפוף להוראות חוק שחרור על-תנאי ותקנה 21י בענין מידע חסוי.
משיבים בעתירה
21ו. המשיבים בעתירה יהיו הועדה שנגד החלטתה מכוונת העתירה והאסיר שבענינו ניתנה ההחלטה או היועץ המשפטי לממשלה, לפי הענין, אולם לצורך טיעון ומתן תשובות בקשר לעתירה יהיו המשיבים האסיר או היועץ המשפטי לממשלה, לפי הענין.
עיכוב שחרור
21ז. הגיש היועץ המשפטי לממשלה עתירה נגד החלטת הועדה לשחרר אסיר על-תנאי, רשאי שופט בית המשפט או בית המשפט הדן בעתירה להורות על עיכוב שחרורו של האסיר עד להחלטה בעתירה או עד להחלטה אחרת, וכן רשאי הוא לבטל או לשנות החלטת עיכוב כאמור, כפי שייראה לו בנסיבות הענין.
דיון בעתירה
21ח. העתירה תישמע במעמד העותר והמשיב או באי כוחם, בכפוף להוראות חוק שחרור על-תנאי ותקנה 21י בענין מידע חסוי, במועד שקבע בית המשפט, ורשאי בית המשפט לצוות על המשיב להשיב תשובה בכתב, בלוויית תצהיר או בלעדיו בתוך זמן שיורה בית המשפט.
סדר הטיעון
21ט. (א) העותר יטען תחילה והמשיב יטען אחריו, אלא אם כן קבע בית המשפט סדר טיעון אחר; היו כמה עותרים או משיבים, יקבע בית המשפט את סדר הטיעון ביניהם.
(ב) בית המשפט רשאי להתיר לבעל דין טיעון נוסף בתשובה לטענות בעל הדין שכנגד.
(ג) בית המשפט רשאי להורות על השלמת טיעונים בכתב בענינים שקבע, במקום טיעון בעל פה.
מידע חסוי
21י. לענין הצגת מידע חסוי לפני בית המשפט או בית המשפט העליון בדונו בעתירה, בבקשת רשות ערעור או בערעור על החלטה בעתירה, יחולו הוראות סעיפים 17 ו-26 לחוק שחרור על-תנאי, בשינויים המחויבים.
פסק דין
21יא. בתום הדיון או סמוך לאחריו, ככל האפשר בנסיבות הענין, ייתקן בית המשפט פסק דין בעתירה; בפסק הדין מוסמך בית המשפט לדחות את העתירה או לקבלה – כולה, מקצתה או בשינויים או להחזירה עם הוראות לועדה.
רשות ערעור וערעור
21יב. (א) בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט (להלן – הבקשה) תוגש לבית המשפט העליון בכתב, בתוך חמישה עשר ימים מיום שניתנה ההחלטה בפני המבקש או המערער לפני הענין, או מיום שנמסרה לו ההחלטה אם ניתנה שלא בפניו, ויפורטו בה הנימוקים שעליהם היא מתבססת.
(ב) בית המשפט העליון רשאי לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות והוגש הערעור.
(ג) בית המשפט העליון רשאי להחליט בערעור על פי סיכומים בכתב, גם בלא טענות שבעל פה.
(ד) לצורך טיעון ומתן תשובות בקשר לבקשה ולערעור על החלטה בעתירה יהיו המשיבים האסיר או היועץ המשפטי לממשלה, לפי הענין.
סדר דין באין הוראות
21יג. בכל ענין של סדר דין שלא נקבע בהוראות האמורות בתקנה 21ב, רשאים בית המשפט ובית המשפט העליון לנהוג בעתירה, בבקשת רשות ערעור ובערעור על החלטה בעתירה לפי ההוראות האחרות שבתקנות אלה, בשינויים המחויבים לפי הענין, ובדרך הנראית להם מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.

פרק ג' – ערעור מינהלי

מקום שיפוט
22. (א) ערעור מינהלי יוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי מקום מושבו של בית הדין שעל החלטתו מוגש הערעור.
(ב) הוגשו כמה ערעורים מינהליים בנושא אחד או בנושאים דומים בעיקרם לבתי משפט שונים, רשאי שופט של בית המשפט העליון, לבקשת בעל דין, לקבוע כי הערעורים, כולם או חלקם, יידונו במאוחד בבית המשפט שקבע לכך.
(ג) על בקשה לפי תקנת משנה (ב) יחולו הוראות תקנה 6א לתקנות סדר הדין האזרחי, בשינויים המחויבים.
המועד להגשת ערעור מינהלי
23. (א) ערעור מינהלי יוגש במועד שנקבע לכך בדין.
(ב) לא נקבע מועד כאמור, יוגש ערעור מינהלי בתוך ארבעים וחמישה ימים.
כתב ערעור מינהלי
24. (א) ערעור מינהלי יוגש במסירת כתב ערעור מינהלי לבית המשפט.
(ב) בכתב ערעור מינהלי יפורטו כל אלה:
(1) שם המערער, מספר זהותו ומענו להמצאת כתבי בי-דין, ואם הוא מיוצג – שם עורך דינו ומענו;
(2) המשיבים ומענם להמצאת כתבי בי-דין;
(3) שם בית הדין שעל החלטתו מוגש הערעור ומספר התיק שבו ניתנה ההחלטה;
(4) תיאור ההחלטה נושא הערעור, מועד מתן ההחלטה או המועד שבו הומצאה למערער, לפי הענין;
(5) פירוט הנימוקים שבעובדה ושבחוק שעליהם מתבסס הערעור;
(6) פירוט הסעד שמבקש המערער.
(ג) לכתב ערעור מינהלי יצורף העתק צילומי של ההחלטה נושא הערעור.
המשיב בערעור מינהלי
25. המשיב בערעור מינהלי יהיה כל מי שהיה בעל דין להליך לפני בית הדין, למעט המערער.
העברת חומר לבית המשפט
26. משהוגש ערעור מינהלי, יודיע מזכיר בית המשפט לבית הדין על הגשתו, ובית הדין יעביר לבית המשפט את תיק בית הדין בענין.
דיון מקדמי בערעור מינהלי
27. בית המשפט רשאי לקיים דיון מקדמי בערעור מינהלי לצורך הכנת הדיון בערעור ובמגמה לייעלו, ולשם כך הוא רשאי לתת כל החלטה הנדרשת לענין זה; כן רשאי בית המשפט לבחון אפשרות של סיום הערעור בהסדר מוסכם בין הצדדים, ולתת תוקף של פסק דין להסדר שהושג בין הצדדים.
הוראות משלימות
28. הוראות פרק ל' לתקנות סדר הדין האזרחי יחולו על ערעור לפי פרק זה, בשינויים המחויבים, אם אין בחוק ובתקנות אלה הוראה אחרת לענין הנדון, ואם אין בענין הנדון או בהקשרו דבר שאינו מתיישב עם הוראות החוק ותקנות אלה.

פרק ד' – תובענה מינהלית

תובענה מינהלית
29. תובענה מינהלית תוגש על דרך הגשת כתב תביעה והדיון בה יתקיים לפי תקנות סדר הדין האזרחי, אם אין בענין הנדון או בהקשרו דבר שאינו מתיישב עם הוראות החוק ותקנות אלה.
סייג להגשת תובענה מינהלית
30. לא תוגש תובענה מינהלית יחד עם עתירה מינהלית; ואולם בכל שלב של הדיון בעתירה רשאי בית המשפט, בהסכמת העותר, להמיר הליך של עתירה להליך של תובענה מינהלית, ולהורות לשם כך על תיקון כתבי הטענות והתאמתם להליך של תובענה מינהלית; הורה כך בית המשפט, יחולו על המשך הדיון הוראות תקנה 29.

פרק ה' – ערעור על החלטת הרשם

ערעור על החלטת רשם
31. המועד להגשת ערעור על החלטה של רשם הוא עשרים ימים.
הוראות משלימות
32. הוראות פרק ל' לתקנות סדר הדין האזרחי, למעט סימנים ד' ו-ה', יחולו על ערעור כאמור, אם אין בחוק ובתקנות אלה הוראה אחרת לענין הנדון, ואם אין בענין הנדון או בהקשרו דבר שאינו מתיישב עם הוראות החוק ותקנות אלה.

פרק ו' – ערעור לבית המשפט העליון

המועד להגשת ערעור ובקשת רשות לערער
33. (א) המועד להגשת ערעור בזכות ובקשת רשות לערער על פסק דין של בית המשפט הוא שלושים ימים.
(ב) המועד להגשת בקשת רשות לערער על החלטה אחרת של בית המשפט הוא חמישה עשר ימים.
(ג) ניתנה רשות לערער, יוגש הערעור בתוך חמישה עשר ימים.
הוראות משלימות
34. הוראות פרק ל' לתקנות סדר הדין האזרחי יחולו על ערעור לפי פרק זה, בשינויים המחויבים, אם אין בחוק ובתקנות אלה הוראה אחרת לענין הנדון, ואם אין בענין הנדון או בהקשרו דבר שאינו מתיישב עם הוראות החוק ותקנות אלה.

פרק ז' – הוראות כלליות

המצאת כתבי בי דין
35. (א) כתב בי-דין המוגש לבית המשפט יומצא במישרין לשאר בעלי הדין, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום שלושה ימים מיום הגשתו לבית המשפט, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה.
(ב) בקשה לצו ארעי או לצו ביניים תומצא במישרין לשאר בעלי הדין ביום הגשתה לבית המשפט; לבקשה יצורף עותק של העתירה, אלא אם כן העתירה הומצאה לבעלי הדין קודם לכן.
(ג) צו ארעי או צו ביניים שהוצא נגד רשות יומצא למשרדה של הרשות, ועותק מהצו יימסר, באותו יום, גם כמפורט להלן:
(1) היה הצו מופנה נגד רשות המיוצגת על ידי פרקליטות המדינה – למשרדו של פרקליט המחוז הנוגע בדבר, ובצו שניתן בבית המשפט העליון – למשרד פרקליטות המדינה בירושלים;
(2) היה הצו מופנה נגד רשות אחרת – לבא כוח הרשות, ככל שהוא ידוע.
(ד) הוראות פרק ל"ב לתקנות סדר הדין האזרחי יחולו על המצאת כתבי בי-דין, בכפוף לאמור בתקנה זו, ובשינויים המחויבים.
כתבי טענות נוספים
36. בעל דין לא יגיש תצהיר או מסמך אחר, נוסף על המפורט בתקנות אלה, אלא ברשות בית המשפט.
בקשה תהא בכתב
37. כל בקשה לפי תקנות אלה, למעט בקשה המועלית במהלך הדיון ברשות בית המשפט, תוגש בכתב, ואם היא מעלה טענות שבעובדה, תהא נתמכת בתצהיר לפי תקנת משנה 5(ג), בשינויים המחויבים לפי הענין.
שינוי מועדים
38. בלי לגרוע מהוראות תקנות 3 ו-4, רשאי בית המשפט או הרשם לשנות כל מועד שנקבע לעשיית דבר שבסדר דין; ואולם מועד להגשת ערעור מינהלי, ערעור לבית המשפט העליון או בקשת רשות לערער לא יוארך אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו.
חישוב מועדים
39. מנין הימים שנקבעו בתקנות אלה יימנה מיום מתן ההחלטה, אם ניתנה בפני בעל הדין; לא התייצב בעל דין אף שזומן כדין, יימנה המועד מיום מתן ההחלטה כאילו ניתנה בפניו; ניתנה החלטה שלא בפני בעל דין, יימנה המועד מיום המצאתה לו כדין.
ביטול
40. נתן בית המשפט או הרשם החלטה על פי צד אחד, שלא לפי תקנה 18, רשאי בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה לבקש את ביטולה או שינויה בתוך שבעה ימים מיום המצאתה, ורשאי בית המשפט או הרשם, לפי הענין, לבטלה או לשנותה, בתנאים שייראו לו, ובין השאר לענין הוצאות.
הוצאות
41. (א) בית המשפט או הרשם רשאי לחייב בעל דין בתשלום שכר טרחת עורך דין והוצאות המשפט לטובת בעל דין אחר.
(ב) דחה בית המשפט את העתירה על הסף, לאחר שמצא שאין היא מגלה על פניה עילה להתערבותו, רשאי הוא, להטיל על העותר הוצאות לטובת אוצר המדינה בשיעור שיראה לנכון, או להורות לרשם לעשות כן.
(ג) ראה בית המשפט כי בעל דין האריך את הדיון בהליך שלא לצורך או עשה שימוש בלתי ראוי בהליך, רשאי הוא, בלא קשר עם תוצאות המשפט להטיל על בעל הדין הוצאות לטובת אוצר המדינה בשיעור שיראה לנכון, או להורות לרשם לעשות כן.
(ד) פסק בית המשפט או הרשם שכר טרחת עורך דין לפי תקנת משנה (א), לא ייפסק ולא ייווסף לסכום שנקבע, כאמור, סכום השווה למס ערך מוסף הנגזר מן הסכום שנקבע.
שמירת תוקף
42. הגשת עתירה, ערעור מינהלי או תובענה מינהלית, וכן ערעור או בקשת רשות לערער לבית המשפט העליון לפי החוק או תקנות אלה, אין בה, כשלעצמה, כדי לעכב את ביצוע ההחלטה נושא ההליך.
עיכוב ביצוע וסעד זמני
43. (א) בית המשפט רשאי להורות על עיכוב ביצועה של החלטה שנתן, או של ההחלטה שהיא נושא הערעור המינהלי, וכן על מתן סעד זמני בנוגע להחלטה כאמור, למועד שיקבע ובתנאים שייראו לו, והוא כל עוד לא הוגשו ערעור או בקשת רשות לערער לבית המשפט העליון.
(ב) הוגשו ערעור או בקשת רשות לערער, יהא בית המשפט העליון רשאי להורות על עיכוב ביצועה של החלטה שהיא נושא ערעור או נושא בקשת רשות לערער לפי החוק שהוגשו לו, וכן על מתן סעד זמני בנוגע להחלטה כאמור, למועד שיקבע ובתנאים שייראו לו.
(ג) הוראות תקנה 9 ו-35(ב) ו-(ג) יחולו לענין בקשה והחלטה לעיכוב ביצוע וסעד זמני, בשינויים המחויבים.
תקופת פגרה
44. תקופת פגרה של בתי המשפט לא תבוא במנין הימים שנקבעו בתקנות אלה או שקבע בית המשפט או הרשם, אלא אם כן הורה בית המשפט או הרשם, לפי הענין, הוראה אחרת.
החלת סדר הדין האזרחי
44א. הוראות תקנות 7ג, 215ה, 215ו, 472, 472א, 472ב, 497ג, 497ד ו-497ה לתקנות סדר הדין האזרחי, יחולו בבית המשפט, בשינויים המחויבים, לפי הענין.
ביטול תקנות סדרי דין
45. בטלות –
(1) תקנות הרשויות המקומיות (ביוב) (ערעור לפני בית המשפט המחוזי), תשכ"ה-1964;
(2) תקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (ערעור לפני בית המשפט המחוזי), תשל"ז-1977;
(3) תקנות התעבורה (ערעור בפני בית המשפט המחוזי), תש"ם-1980;
(4) תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בעתירות לבית משפט לענינים מינהליים), תשנ"ו-1996.
תחילה
46. תחילתן של תקנות אלה ביום ט"ו בכסלו תשס"א (12 בדצמבר 2000).
הוראות מעבר
47. הוראות תקנות אלה לא יחולו על עתירה, ערעור מינהלי, תובענה מינהלית, ערעור או בקשת רשות לערער אשר הוגשו קודם לתחילתו של החוק, וימשיכו לחול על הליכים אלה התקנות המפורטות בתקנה 45, לפי הענין.

תוספת

טופס 1
(תקנות 5(ג), 21ה(ג))
[כתב עתירה]
טופס 2
(תקנה 5(ג), 9(א), 10(ג), 37)
[תצהיר העותר/המשיב]
טופס 3
(תקנה 10(ג))
[כתב תשובה מטעם המשיב]

כ"ט בחשון תשס"א (27 בנובמבר 2000) יוסף ביילין, שר המשפטים

* פורסמו ק"ת תשס"א מס' 6070 מיום 7.12.2000 עמ' 171.
תוקנו ק"ת תשס"ב מס' 6169 מיום 22.5.2002 עמ' 752 – תק' תשס"ב-2002; תחילתן 14 ימים מיום פרסומן ור' תקנה 5 לענין הוראת מעבר.
ק"ת תשס"ז מס' 6522 מיום 3.10.2006 עמ' 76 – תק' תשס"ז-2006; תחילתן 30 ימים מיום פרסומן.
ק"ת תשס"ט מס' 6730 מיום 14.12.2008 עמ' 202 – תק' תשס"ט-2008.
ק"ת תש"ע מס' 6918 מיום 9.8.2010 עמ' 1478 – תק' תש"ע-2010.
ק"ת תשע"א מס' 6962 מיום 6.1.2011 עמ' 468 – הוראת שעה; תוקפה חמש שנים מיום פרסומה. תוקנה ק"ת תשע"ג מס' 7243 מיום 5.5.2013 עמ' 1121 – הוראת שעה (תיקון) תשע"ג-2013. ק"ת תשע"ד מס' 7325 מיום 6.1.2014 עמ' 454 – הוראת שעה (תיקון מס' 2) תשע"ד-2014.
ק"ת תשע"א מס' 6965 מיום 17.1.2011 עמ' 508 – תק' תשע"א-2011; תחילתן שבעה ימים מיום פרסומן.
* הוראות הפרק לא יחולו על עתירה, בקשת רשות ערעור וערעור על החלטה בעתירה שהוגשו לפני תחילתו של חוק שחרור על-תנאי, ויחולו על הליכים כאמור תקנות סדרי דין (עתירות אסירים), תש"ם-1980.

הסדרת מעמד לבן/בת זוג זר/ה
  • נישואים לאזרח/ית ישראלי/ת
  • חיים משותפים / בני זוג מאותו המין 
  • הסכם חיים משותפים / הסכם ממון 
  • תביעת אבהות - בדיקת סיווג רקמות 
  • התרת נישואים לבני זוג מעורבים
אשרות לזרים
  • היתר להזמנת עובד זר סיעודי
  • הזמנת עובד זר מומחה
  • העסקת עובדים זרים בבניין, חקלאות, מסעדות אתניות 
  • אשרות לאומנים וספורטאים 
הרשמה לדיוור
הירשם/י
חפשו אותנו ברשתות החברתיות