קבלת אזרחות ישראלית
להלן סקירה תמציתית באשר לחלופות לקבלת אזרחות ישראלית:
אזרחות מכוח שבות – סעיף 2 לחוק האזרחות
כידוע, לכל יהודי יש זכות לעלות לישראל ולקבל מעמד של אזרח, להוציא מקרים בהם הדבר עלול לסכן את הציבור או את ביטחון המדינה. במסגרת חוק השבות, זכות זו הורחבה וניתנה גם לכל מי שהוא ילד או נכד של יהודי, לבן זוג של יהודי ולמי שהוא בן זוג של ילד או נכד של יהודי.
חשוב שיובהר, 'יהודי' הוא כל מי שנולד לאם יהודייה או התגייר והוא אינו בן דת אחרת.
אזרחות מכוח ישיבה בישראל – סעיף 3 לחוק האזרחות
כל מי שחי בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, לפני הקמת המדינה, ונרשם במרשם האוכלוסין שנערך ב-1952, קיבל אזרחות ישראלית (בעקבות פגמים בעריכת מרשם האוכלוסין דאז, נערך ב- 1980 מרשם אוכלוסין נוסף ובו הוחלט כי גם מי שלא היה רשום במרשם האוכלוסין הראשון ייחשב לאזרח ישראל – סעיף 3א' לחוק האזרחות).
אזרחות מכוח לידה – סעיף 4 לחוק האזרחות
אלה יהיו, מיום לידתם, אזרחים ישראליים מכוח לידה:
* מי שנולד בישראל כשאביו או אמו היו אזרחים ישראליים
* מי שנולד מחוץ לישראל כשאביו או אמו היו אזרחים ישראליים (מכוח שבות, מכוח ישיבה בישראל, התאזרחות ומכוח אימוץ). יצוין, ילדיו של אדם שקיבל אזרחות לפי סעיף זה לא יהיו זכאים לאזרחות ישראלית, במידה ואלו ייולדו מחוץ לישראל;
אזרחות מכוח לידה וישיבה בישראל – סעיף 4א' לחוק האזרחות
מי שנולד אחרי קום המדינה והוא חסר אזרחות יהא זכאי לקבלת אזרחות ישראלית אם יעמוד בקריטריונים הבאים, במצטבר: 1) נולד אחרי קום המדינה בתוך תחומי מדינת ישראל; 2) לא הייתה לו מעולם אזרחות אחרת; 3) ביקש לקבל אזרחות ישראלית בין יום הולדתו ה- 18 ליום הולדתו ה- 21; 4) היה תושב ישראל למשך חמש שנים רצופות בסמוך לפני יום הגשת בקשתו;
התאזרחות – סעיף 5 לחוק האזרחות
בגיר שאיננו אזרח ישראלי (וגם לא יהודי), אך חפץ באזרחות ישראלית יכול לעשות זאת באמצעות פנייה לשר הפנים, ובלבד שיעמוד במס' תנאים מצטברים: 1) נמצא בישראל; 2) שהה בישראל שלוש שנים מתוך חמש השנים שקדמו להגשת הבקשה; 3) מעוניין להשתקע בישראל; 4) יודע את השפה העברית ברמה בסיסית; 5) ויתר על אזרחותו הקודמת או מוכן לעשות כן; 6) זכאי לשבת בישראל ישיבת קבע;
אזרחות למי שנישא לאזרח ישראלי – סעיף 7 לחוק האזרחות
בעל ואשתו, שאחד מהם אזרח ישראלי או שאחד מהם ביקש להתאזרח ונתקיימו לגביו התנאים להתאזרחות (או הפטור מהם), כאמור, יכול השני לקבל אזרחות ישראלית על ידי התאזרחות, אף אם לא נתקיימו בו התנאים דלעיל (הכוונה להליך המדורג להסדרת מעמדו של בן הזוג הזר, שבסופו יוכל זה האחרון לקבל אזרחות ישראלית);
אזרחות מכוח הענקה – סעיף 9 לחוק האזרחות
שר הפנים הוסמך להעניק אזרחות ישראלית גם במקרים בהם אין תחולה של איזה מהסעיפים הנ"ל, בין היתר, כשהמדובר הוא במי שהמדינה חפצה לגמול לו על תרומתו הבולטת לביטחון, לחברה וכיו"ב – לדוג': חסידי אומות עולם, אנשי מדע, ספורטאים ואח'.
משרדנו צבר ניסיון עשיר וטיפל במקרים רבים של בני זוג אשר נזקקים לליווי משפטי בהתנהלות אל מול מנהל האוכלוסין בהליכי הסדרת מעמד של בני זוג, כאשר למשרדנו יש אחוזי הצלחה ניכרים בתיקים אלו.
אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.
לצורך קבלת מידע נוסף וממוקד, הנכם מוזמנים לפנות למשרדנו בטל' 03-6091888 ו/או באמצעות כתובת המייל info@belaw.co.il.
וכמובן להשאיר פרטים בטופס צור קשר בלחיצה כאן
