הסדרת מעמד להורה קשיש ובודד של אזרח ישראלי
אזרח ישראל שלו הורה קשיש זר יכול, בתנאים שיפורטו להלן, להסדיר את מעמדו של הורהו בישראל, כך שתתאפשר שהייתו במדינה באופן חוקי, על כל המשתמע מכך.
הנחיות משרד הפנים והוראות 'נוהל הורה קשיש' מס' 5.2.0033 קובעים את המסגרת לפיה, הורה קשיש יוכר ככזה כשהמדובר הוא באשה בת למעלה מ- 62 או בגבר בן למעלה מ- 64. בנוסף, הגשת בקשה להסדרת מעמד להורה קשיש תותר, רק אם זה האחרון הינו בודד, דהיינו, הורה שלו אין ילדים נוספים בחו"ל, זולת האזרח הישראלי – המבקש את הסדרת מעמדו של הורהו בישראל.
ראוי שיודגש, כי רק מי שהוא אזרח ישראל רשאי להגיש בקשה להסדרת מעמד להורהו הקשיש והבודד, כאמור, ולכן אם וככל שיתעורר ספק באשר למעמדו הנטען של המזמין או באשר למרכז חייו בישראל, אפשר ויישמט הבסיס להגשת הבקשה.
התכלית העומדת בבסיס הנוהל היא לאפשר להורה העונה על תנאי הסף להתאחד עם בנו או בתו – אזרחי ישראל המתגוררים בה, על מנת שאלה ישמשו לו משענת ותמיכה בגילו המתקדם, ככל שיזדקק לכך. ברם, מתן אפשרות לבן או לבת לטפל בהורה קשיש ובודד איננה התכלית הבלעדית שביסוד הנוהל, שכן התכלית ההומאנית שביסודו רחבה יותר. תכלית זו נועדה לאפשר להורה, עם הגיעו לגיל מתקדם, לחיות במחיצת או בקרבת בנו או בתו על מנת שלא יכלה את שארית ימיו בגפו ובארץ אחרת והיא מכוונת לאפשר לבן או בת של קשיש, לממש את הצורך הטבעי שלהם כילדיו של אותו הורה לחיות בקרבתו ולו עם הגיעו לגיל, כאמור.
לצורך הגשת הבקשה להסדרת מעמדו בישראל של ההורה הקשיש והבודד הזר, יש להמציא, בין היתר, את המסמכים הבאים –
א. תמונה חזותית ועדכנית של ההורה;
ב. דרכון זר של ההורה (תקף לחצי שנה מעבר לתקופת רישיון הישיבה המבוקש);
ג. תעודות לידה ויושר של ההורה (יושר – כולל שמות מקוריים ואחרים שנשא ההורה);
ד. מסמכים רשמיים (מהשנה האחרונה) המעידים על מצב אישי נוכחי וקודם של ההורה;
ה. תעודות שיש בהן כדי להעיד על הקשר המשפחתי בין ההורה לילדו;
ו. על ההורה הקשיש לחתום על תצהיר לפיו, אין לו ילדים נוספים בחו"ל מלבד האזרח הישראלי;
ז. מכתב מאת ההורה המפרט, בין היתר, היכן התגורר עד היום, היכן עבד ומי היו קרוביו וחבריו בחו"ל. כמו כן, על המכתב לכלול הסבר באשר לטיב הקשר בין האזרח הישראלי לקשיש הזר ומדוע זה האחרון מעוניין לקבל מעמד בישראל;
ח. מכתב מאת האזרח הישראלי שיבהיר, בין היתר, היכן ישהה הורהו הקשיש ומי ידאג לכל צרכיו;
ט. על האזרח הישראלי להתחייב באופן מפורש כי הוא מסוגל לדאוג לצרכי הורהו הקשיש וכי יעשה כן לכשתאושר הבקשה;
בהקשר זה נציין, כי על המסמכים דלעיל להיות מקוריים, מתורגמים כנדרש ובמידת הצורך מאומתים על ידי הגורמים הרלבנטיים.
ככלל, לאחר בחינת הבקשה וצרופותיה ובמידה ויוחלט לאשרה, יוענק להורה הזר רישיון ישיבה, כדלהלן:
1) לאם אשר גילה היה 65 ומעלה בעת הגשת הבקשה – יינתן רישיון ישיבה מסוג ב/1 לתקופה של שנה; 2) לאם אשר גילה היה 62-65 בעת הגשת הבקשה – יינתן רישיון ישיבה מסוג ב/2 לשנה (ניתן יהא להאריכו לתקופה מצטברת של עד 27 חודשים ברצף).
2) לאב אשר גילו היה 67 ומעלה בעת הגשת הבקשה – יינתן רישיון ישיבה מסוג ב/1 לשנה; 2) לאב אשר גילו היה 64-67 בעת הגשת הבקשה – יינתן רישיון ישיבה מסוג ב/2 לשנה (ניתן יהא להאריכו לתקופה מצטברת של עד 27 חודשים ברצף).
סה"כ תקופת ישיבה ברישיון מסוג ב/1 להורה בין הגילאים 62-69 תהא שנתיים ולהורה שגילו 70 ומעלה תהא שנה בלבד.
בתום תקופת השהייה ברישיון ב/1 ובהעדר מניעה בהתאם לנוהל, יאושר להורה הקשיש מעמד מסוג א/5 (תושב ארעי) לשנתיים (שנה בכל פעם), שלאחריהן (באין מניעה) יינתן להורה מעמד של תושב קבע בישראל.
ראוי שיודגש, כי האמור לעיל מותנה בהתקיים הנתונים הבאים – מרכז חייהם של ההורה הקשיש והאזרח הישראלי הוא בישראל, מוסיף להתקיים ביניהם קשר, אין מניעה כלשהי שתשמוט את הבסיס לבקשה, כאמור, ושהענקת המעמד לקשיש הזר לא תהא בניגוד לתקנת הציבור בישראל.
ככל ומצאתם עצמכם בסיטואציה דומה, הנכם מוזמנים ליצור קשר עם משרדנו לצורך קבלת ייעוץ.
אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.
לצורך קבלת מידע נוסף וממוקד, הנכם מוזמנים לפנות למשרדנו בטל' 03-6091888 ו/או באמצעות כתובת המייל info@belaw.co.il.
וכמובן להשאיר פרטים בטופס צור קשר בלחיצה כאן
