הסדרת מעמד לבן/בת זוג זר/ה
בעידן הכפר הגלובאלי ועם פתיחת שוק העבודה הישראלי והשתלבותם של אזרחים זרים במרקם חיי החברה הישראלית, נוצר, בין יתר הדברים, הצורך במתן מענה לסוגיית הסדרת מעמדם של אזרחים זרים השוהים במדינת ישראל כחוק ואף אלו שאינם שוהים כחוק ואשר מצויים במערכת יחסים זוגית עם אזרח/ית ישראלי/ת. דוגמא בולטת לכך הינה – עובדים/ות זרים/ות, אשר קשרו קשרים זוגיים בזמן שהותם במדינת ישראל עם אזרחים ישראליים.
בנוסף, מגוון האפשרויות למציאת בן/בת זוג, התרחב אל מעבר לגבולות הגיאוגרפיים הקיימים וכיום, מערכות יחסים זוגיות בין אזרחים ממדינות שונות הינן בגדר דבר שבשגרה ואזרחי מדינת ישראל אינם יוצאים מהכלל מבחינה זו. אנו עדים לעשרות מקרים של אזרחים ישראלים, אשר קושרים קשרי היכרות עם אזרחים ממדינות זרות, כאשר האחרונים מוזמנים על ידם לביקור בארץ ובסופו של יום, מתוך עניין משותף בהמשך הקשר הזוגי, מעוניינים להסדיר באופן קבע את מעמדם במדינת ישראל של בני זוגם הזרים.
חתך גס של קבוצות האנשים המצויים בסיטואציה בה ישנה מניעה מלהינשא או העדפה שלא להינשא, יכלול את הקבוצות הבאות:
1. אחד/ת מבני הזוג נשוי/אה לאחר/ת.
2. בני זוג מאותו מין שמנועים מלהינשא במרבית המדינות.
3. בני זוג, בני דתות שונות, אשר מנועים מלהינשא במסגרת נישואים דתיים.
בשל הסבך הבירוקרטי סביב נושא הסדרת מעמדם במדינת ישראל של אזרחים זרים, בני זוגם של אזרחים ישראליים, עולות שאלות רבות ולגיטימיות הנוגעות לניואנסים הרבים ובין היתר:
1. כיצד והאם ישנה אפשרות להסדיר את מעמדו של בן הזוג הזר במדינת ישראל מבלי להינשא לו ?
2. האם ניתן להסדיר אשרת תושב קבע לבן הזוג הזר ?
3. האם ניתן להינשא לבן הזוג הזר במדינת ישראל ?
4. האם בסופו של יום, יזכה בן הזוג הזר לקבל אזרחות במדינת ישראל מתוקף היותו בן-זוג של אזרח ישראלי ?
5. האם ישנה עדיפות למסלול של נישואים לבן הזוג הזר שייערכו בחו"ל ?
6. מה על בן הזוג הזר לעשות במקרה בו פגה תקופת שהייתו החוקית במדינת ישראל, על סמך האשרה שהונפקה לו בעת כניסתו ?
7. האם וכיצד ניתן להסדיר מעמדו של בן זוג זר, אשר שוהה בישראל באופן לא חוקי ?
במסגרת הצורך להגן על זכותו החוקתית של האזרח הישראלי, לקיום חיי משפחה ובין היתר אף עם אזרחים זרים, פרסם משרד הפנים נוהל ליברלי המכונה בקיצור 'נוהל ידועים בציבור' (בני זוג שאינם נשואים ומקיימים מרכז חיים משותף), אשר עבר גלגולים ושינויים רבים ולפיו ניתנת לבן הזוג הזר, בכפוף לבדיקות מקדימות ותנאים מסוימים, אפשרות להסדיר את מעמדו במדינת ישראל מתוקף היותו בן זוג של אזרח ישראלי וזאת גם אם אינם נשואים (נוהל זה חל גם על בני זוג בני אותו מין). בנוסף, עומדת לבני הזוג האפשרות השנייה והפחות מומלצת והיא, להינשא במסגרת נישואים אזרחיים מחוץ למדינת ישראל ולבקש ממשרד הפנים את הסדרת מעמדו של בן הזוג הזר, על בסיס הנישואים.
בפסק דין מנחה שיצא תחת ידי כב' נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית בייניש בתאריך 16.3.06, (עע"מ 4614/05 מדינת ישראל נ' אורן), בוטלה הדרישה הגורפת אשר היתה מעוגנת בעבר בנוהל הידועים בציבור ולפיה, על בן הזוג הזר, ידועו בציבור של אזרח ישראלי, לעזוב את הארץ בטרם תיבחן בקשתו להסדרת מעמדו בארץ, מתוקף היותו ידוע בציבור של בן זוגו הישראלי. עם זאת, היא סייגה וקבעה כי – עיתוי פניית בני הזוג למשרד הפנים לצורך הסדרת מעמדו של בן הזוג הזר הוא קריטי. מקרים בהם הוגשה בקשה להסדרת מעמדו של בן הזוג הזר ששהה בארץ באופן בלתי חוקי, וטענה לקיום קשר זוגי עם אזרח ישראלי, הועלתה רק לאחר שבן הזוג הזר נעצר על ידי משטרת ההגירה והועמד לגירוש, יש בהם כדי להעיד על פיקטיביות הקשר וכי אז, ניתן יהא לדרוש מבן הזוג הזר לצאת את הארץ.
כיום, בשונה מהעבר, לא נקבע משך זמן הטיפול בבקשה בנוהל ידועים בציבור ולכן נודעת חשיבות יתרה בליווי משפטי באמצעות עורך דין, לבני הזוג העומדים מול משרד הפנים, על מנת לאפשר לבני הזוג למצות את קשת זכויותיהם לאורך ההליך.
אופן פניית בני הזוג למשרד הפנים ונהלי ההליכים
הסדרת מעמד בן/ת הזוג הזר/ה הנשוי/אה לאזרח/ית ישראל
נודעת חשיבות רבה לאופן פעולת בני הזוג המבקשים להינשא ו/או אשר נישאו כבר, טרם הגשת הבקשה להסדרת מעמד בן הזוג הזר, שכן התנהלות זו עלולה להשפיע על מתווה ופרק הזמן הנדרש לטיפול בתיק.
ככלל, בני הזוג יגישו את בקשתם להזמנת בן הזוג הזר (ככל והוא נמצא בחו"ל) ולחלופין, ככל והינו בישראל, יגישו בקשה להארכת רישיון ישיבתו של בן הזוג הזר במדינת ישראל ויצרפו לה מסמכים אשר יהוו ראיה לקיום מרכז חיים משותף של בני הזוג, בנוסף לתעודות מאומתות של בן הזוג הזר בארץ מולדתו. לאחר הגשת הבקשה במשרד הפנים, יוזמנו בני הזוג לריאיון ויישאלו בנפרד מול פקיד משרד הפנים שאלות אשר יש בהן כדי להעיד על אמיתות הקשר הזוגי וכנות בקשתם.
עם הגשת הבקשה להסדרת מעמד בן הזוג הזר (ובאין מניעה אחרת) יאושר לבן הזוג הזר מעמד מסוג ב/1, למשך חצי שנה. בתום תקופה זו ובאם יימצא כי אין מניעה מלאשר את בקשת בני הזוג, תתחיל תקופת ההליך המדורג בו באמצעות שדרוג אשרת השהייה של בן הזוג הזר לאשרת שהייה מסוג א/5 (המעניקה אף זכויות סוציאליות וביטוח בריאות). לאורך תקופת ההליך המדורג (אשר נמשך על פני 4 שנים ובכפוף לבדיקה מחודשת של משרד הפנים את מצב הקשר בין בני הזוג, יוחלף המעמד למעמד מסוג א/5 למשך שנה נוספת ובסך הכול 4 שנים, כאשר בתום כל שנה במהלך 4 השנים, יערוך משרד הפנים בדיקה זהה כי בני הזוג אכן מקיימים מרכז חיים משותף.
בתום 4 השנים ובהעדר מניעה אחרת, עתיד בן הזוג הזר במסגרת מסלול הסדרת מעמד כבן זוג הנשוי לאזרחית ישראל לבחור בהליך התאזרחות (מבלי הצורך לוותר על אזרחות מדינת מוצאו).
לחלופין, ובאם אין ברצונו להתאזרח, יוכל להגיש בקשה לקבל מעמד של תושב קבע.
מסלול הסדרת מעמד לבן/ת הזוג הזר/ה ללא נישואין (ידועים בציבור) (בין היתר גם מערכת יחסים של בני זוג מאותו מין)
ככלל, בני הזוג יגישו את בקשתם להזמנת בן הזוג הזר (ככל והוא נמצא בחו"ל) ולחלופין, ככל והינו בישראל, להארכת רישיון ישיבתו של בן הזוג הזר במדינת ישראל, ויצרפו לה מסמכים אשר יהוו ראיה לקיום מרכז חיים משותף של בני הזוג, בנוסף לתעודות מאומתות של בן הזוג הזר בארץ מולדתו. לאחר הגשת הבקשה במשרד הפנים, יוזמנו בני הזוג לריאיון ויישאלו בנפרד מול פקיד משרד הפנים שאלות אשר יש בהן כדי להעיד על אמיתות הקשר הזוגי וכנות בקשתם (במקביל לעריכת בדיקות רקע על בני הזוג מול גורמים כגון משטרת ישראל וכיו"ב).
עם הגשת הבקשה להסדרת מעמד בן הזוג הזר (ובאין מניעה אחרת) יאושר לבן הזוג הזר מעמד מסוג ב/1, למשך שנה, כאשר בן הזוג הזר אמור להחזיק באשרת שהייה זו למשך שלוש שנים (באין מניעה המשפיעה על הימשכות חייהם המשותפים של בני הזוג). בתום תקופה זו ובאם יימצא כי אין מניעה מלאשר את בקשת בני הזוג, תתחיל תקופת ההליך המדורג בו באמצעות שדרוג אשרת השהייה של בן הזוג הזר לאשרת שהייה מסוג א/5 (המעניקה אף זכויות סוציאליות וביטוח בריאות). לאורך תקופת ההליך המדורג (אשר נמשך על פני 4 שנים נוספות ובכפוף לבדיקה מחודשת של משרד הפנים את מצב הקשר בין בני הזוג, יוחלף המעמד למעמד מסוג א/5 למשך שנה נוספת ובסך הכול 4 שנים, כאשר בתום כל שנה במהלך 4 השנים, יערוך משרד הפנים בדיקה זהה כי בני הזוג אכן מקיימים מרכז חיים משותף.
בתום 7 השנים ובהעדר מניעה אחרת, יוכל בן הזוג הזר במסגרת מסלול הסדרת מעמד כבן זוג הזר של אזרחית ישראל, להגיש בקשה לקבל מעמד של תושב קבע.
כאמור, לבני הזוג קיימת האפשרות לבחור את המסגרת הנורמטיבית של פיה יגישו את בקשתם להסדרת מעמדו של בן הזוג הזר, אם מתוקף עריכת נישואים אזרחיים (במקרה של נישואי תערובת) ואם על בסיס הגשת בקשה להסדרת מעמדו של בן הזוג הזר מתוקף היות בני הזוג ידועים בציבור. ההבדל העיקרי טמון במעמד לו יזכה בן הזוג הזר בסוף ההליך, כאשר בקשה על בסיס נישואים יכולה להקנות לו אזרחות ואילו בקשה על בסיס מרכז חיים משותף, תעניק לו, בתום ההליך המדורג, מעמד של תושב קבע.
ההבדל העיקרי בין מעמד האזרחות ומעמד תושב הקבע טמון בזכויות שאינן מוקנות לתושב הקבע והן: הזכות לבחור ולהיבחר לכנסת והזכות לקבל דרכון ישראלי. מלבד זכויות אלה, זכאי תושב הקבע לקבל, ככל אזרח ישראלי מן השורה, קצבאות ביטוח לאומי כגון: דמי אבטלה, הבטחת הכנסה, קצבת נכות וזקנה ובנוסף זכאות לביטוח בריאות ממלכתי.
משרדנו צבר ניסיון עשיר וטיפל במקרים רבים של בני זוג אשר נזקקים לליווי משפטי בהתנהלות אל מול מנהל האוכלוסין בהליכי הסדרת מעמד של בני זוג, כאשר למשרדנו יש אחוזי הצלחה ניכרים בתיקים אלו.
אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.
לצורך קבלת מידע נוסף וממוקד, הנכם מוזמנים לפנות למשרדנו בטל' 03-6091888 ו/או באמצעות כתובת המייל info@belaw.co.il.
וכמובן להשאיר פרטים בטופס צור קשר בלחיצה כאן
