נקודת המוצא היא, כי קטינים המגיעים לישראל אמורים לשהות בישראל תחת מעמד חוקי כלשהו (אזרח, תושב קבע, תושב ארעי ותייר). עם זאת, יש מקרים חריגים שבהם הקטינים נותרים ללא כל מעמד חוקי. כך למשל:
א.כאשר ניתן להם מעמד חוקי ולאחר מכן נלקח מהם בטענה שהם או הוריהם קיבלו את מעמדם על סמך הצגת מסמכים כוזבים.
ב.כאשר ילדים שבאו לישראל עם הוריהם ננטשו בטרם הוסדר מעמדם החוקי ועוד.
שהייה של קטינים בישראל ללא מעמד חוקי משמעותה בין היתר שהקטינים אינם זכאים לזכויות המוקנות לפי חוק הביטוח הלאומי וחוק ביטוח בריאות ממלכתי. באשר לזכאות לחינוך – חוק לימוד חובה, התש"ט–1949, חל על כל ילד הגר בישראל, ללא קשר למעמדו במרשם האוכלוסין במשרד הפנים.
לא אחת, מתעוררים קשיים בנושא הסדרת מעמדם החוקי של קטינים הנלווים לבן הזוג הזר אשר נכנס ארצה ונישא לאזרח ישראלי והביא עמו את ילדיו מנישואין הקודמים כאשר בן הזוג נמצא בעיצומו של ההליך המדורג להסדרת מעמדו ואילו ילדיו הקטינים נותרים חסרי מעמד ובהגיעם לגיל 18, מבלי שהוסדר מעמדם, מועמדים הם לגירוש.
.jpg?id=9677690)
