חוק עובדים זרים

פרק א': הגדרות

הגדרות

1. בחוק זה –
"עובד זר" – עובד שאינו אזרח ישראל, או תושב בה;
(תיקון מס' 3) תש"ס-2000 (תיקון מס' 7) תשס"ה-2005
"קבלן כוח אדם" ו"מעסיק בפועל" – כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, תשנ"ו-1996;
(תיקון מס' 12) תש"ע-2010
"מתווך כח אדם" – לשכה פרטית כהגדרתה בסעיף 62 לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959 (להלן – חוק שירות התעסוקה);
(תיקון מס' 17) תשע"ד-2014
"מעסיק" – לרבות קבלן כח אדם;
(תיקון מס' 4) תשס"ג-2002
"חוק הכניסה לישראל" – חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952;
(תיקון מס' 12) תש"ע-2010
"הממונה" – עובד משרד הפנים ששר הפנים מינה כאחראי על מתן היתרים לפי סעיף 1יג;
(תיקון מס' 12) תש"ע-2010
"הממונה על זכויות עובדים זרים" – עובד משרד התעשייה המסחר והתעסוקה שמונה לפי סעיף 1כב;
(תיקון מס' 3) תש"ס-2000
"הועדה" – ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת;
(תיקון מס' 12) תש"ע-2010
"ועדת הפנים" – ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת;
(תיקון מס' 3) תש"ס-2000 (תיקון מס' 12) תש"ע-2010
"השר" – שר התעשייה המסחר והתעסוקה.
(תיקון מס' 3) תש"ס-2000

פרק ב': תנאים להעסקה

תנאים להעסקת עובד זר (תיקון מס' 3) תש"ס-2000 (תיקון מס' 17) תשע"ד-2014

1א. לא יעסיק מעסיק עובד זר אלא אם כן מילא אחר הוראות סעיפים 1ב עד 1ה.
אישור רפואי (תיקון מס' 3) תש"ס-2000 (תיקון מס' 17) תשע"ד-2014
1ב. (א) המעסיק קיבל אישור ממוסד רפואי במדינת חוץ, שהכיר בו לענין זה שר הבריאות, כי העובד נבדק בדיקה רפואית, בתוך שלושת החודשים קודם כניסתו לישראל, ונמצא שאינו נשא של אחת מהמחלות המנויות בתוספת או חולה בה (להלן – אישור רפואי); לא היה במדינה שממנה הגיע העובד הזר לישראל מוסד רפואי שהוכר כאמור, ייערכו הבדיקות ויינתן האישור, באותה מדינה או במדינה אחרת, על ידי מוסד רפואי ישראלי שהכיר בו לענין זה שר הבריאות.
(תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(ב) הבדיקות לפי סעיף קטן (א) יבוצעו בהסכמת רשויות הבריאות של המדינה שבה הן מבוצעות ובהסכמה מודעת של העובד.
(תיקון מס' 4) תשס"ג-2002
(ג) המעסיק צירף לבקשה לאשרה ולרשיון לישיבת ביקור למטרת עבודה בישראל לפי חוק הכניסה לישראל לעובד שלגביו מוגשת הבקשה, את האישור הרפואי המתייחס אליו.
(תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(ד) שר הבריאות, בהתייעצות עם שר הפנים, רשאי להתקין תקנות לביצוע הוראות סעיף זה, ובכלל זה פרטי הזיהוי שהאישור הרפואי יכלול.
חוזה עבודה (תיקון מס' 3) תש"ס-2000 (תיקון מס' 17) תשע"ד-2014
1ג. (א) המעסיק התקשר עם העובד הזר בחוזה עבודה בכתב, בשפה שהעובד הזר מבין, ומסר לעובד הזר העתק ממנו.
(ב) בחוזה יפורטו תנאי העבודה כפי שהוסכמו בין הצדדים כפוף להוראות כל דין, וכן כל אלה:
(1) זהות המעסיק וזהות העובד הזר;
(2) תיאור התפקיד;
(3) שכרו של העובד הזר, רכיביו, אופן עדכון השכר לרבות רכיביו ומועדי התשלום;
(4) רשימת הניכויים משכר העבודה;
(5) תשלומים של המעסיק ושל העובד הזר בעבור תנאים סוציאליים של העובד;
(6) תאריך תחילת העבודה ותקופת העבודה;
(7) אורכו של יום העבודה הרגיל או שבוע העבודה הרגיל של העובד הזר לרבות יום המנוחה השבועי;
(8) תנאים לענין היעדרות בתשלום, לרבות חופשות, ימי חג וימי מחלה;
(9) חובותיו של המעסיק לפי סעיפים 1ד ו-1ה ולפי סעיף 1יא, ככל שהן חלות עליו;
(תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(10) פרטי הממונה על זכויות עובדים זרים, דרכי ההתקשרות עמו והזכות להגשת תלונות לפי סעיף 1כו.
(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות הסכם קיבוצי או צו הרחבה כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, החלים על העובד הזר והמעסיק, או מהוראות כל דין.
(תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(ד) השר, לאחר התייעצות עם שר הפנים, רשאי לקבוע הוראות משלימות לענין סעיף זה וסעיף 1ו לרבות קביעת ענינים נוספים שחובה שייכתבו בחוזה עבודה כאמור, וכן תנאים שאין לכלול בחוזה העבודה, ושאם נכללו – יהיו בטלים, והכל לשם הבטחת תנאים הוגנים לעובד הזר ובהתחשב בהוראות כל דין, הסכם קיבוצי או צו הרחבה כאמור בסעיף קטן (ב).
ביטוח רפואי (תיקון מס' 3) תש"ס-2000 (תיקון מס' 17) תשע"ד-2014
1ד. (א) המעסיק הסדיר, על חשבונו, לעובד הזר למשך כל תקופת עבודתו אצלו, ביטוח רפואי שיכלול סל שירותים שקבע שר הבריאות לענין זה בצו; ורשאי שר הבריאות בהסכמת שר האוצר לקבוע כי הביטוח הרפואי יכלול שירותי בריאות נוספים על אלה הקבועים בסל השירותים.
(ב) קבע שר הבריאות סל שירותים לפי סעיף קטן (א), תחול חובה על המעסיק להסדיר לעובד הזר ביטוח בריאות כאמור בצו שקבע, עד תום שישה חודשים מיום פרסום הצו.
(ג) המעסיק רשאי לנכות משכרו של העובד הזר סכום שהוציא או שהתחייב להוציא בפועל כדמי ביטוח רפואי כאמור, בשיעור שלא יעלה על השיעור שקבע השר, בין דרך כלל ובין לסוגים.
(ד) הוראות סעיף זה יחולו כל עוד לא קבע שר הבריאות הסדרים מיוחדים לעובדים זרים לפי סעיף 56(א)(1)(ד) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ"ד-1994.
(תיקון מס' 14) תשע"א-2011
(ה) הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי עובד המועסק בהתאם להסכם חופשת עבודה, כמשמעותו בפסקה (7) להגדרה "עובד זר" שבסעיף 44(א) לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג-2003.
מגורים הולמים (תיקון מס' 3) תש"ס-2000 (תיקון מס' 17) תשע"ד-2014
1ה. (א) המעסיק העמיד, על חשבונו, לשימוש העובד הזר, מגורים הולמים למשך כל תקופת עבודתו אצלו ועד מועד שלא יפחת משבעה ימים לאחר סיומה, ואם נותרו מיום סיום העבודה ועד סיום תקופת שהייתו של העובד הזר בישראל פחות משבעה ימים – עד מועד שלא יפחת ממספר הימים שנותרו.
(ב) המעסיק רשאי לנכות משכרו של העובד הזר סכום להחזר הוצאות שהוציא או שהתחייב בהן בפועל, למגורים כאמור, בשיעור שלא יעלה על השיעור שקבע השר, בין דרך כלל ובין לסוגי עובדים זרים.
(תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(ג) (1) השר, בהסכמת שר הפנים, רשאי לפטור מעסיק מהחובה המוטלת עליו בסעיף קטן (א) כלפי עובדים המועסקים בתפקידים מסוימים שקבע, או ששכרם עולה על סכום שקבע; פטור לפי סעיף קטן זה יכול שיינתן דרך כלל בתקנות, או לגבי עובד זר מסוים;
(תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(2) השר רשאי לקבוע כי מעסיק שלא העמיד מגורים הולמים לעובד הזר בשל פטור שקיבל לפי פסקה (1), ישלם לעובד הזר תשלום בעבור מגורים הולמים בסכום שיקבע; סכום שנקבע לפי סעיף קטן זה יהיה צמוד למדד כפי שיקבע השר;
(תיקון מס' 14) תשע"א-2011
(3) הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי עובד המועסק בהתאם להסכם חופשת עבודה כאמור בסעיף 1ד(ה).
(ד) השר רשאי לקבוע, בהתייעצות עם שר הבריאות, שר הפנים ושר הבינוי והשיכון אמות מידה מחייבות למגורים הולמים, לרבות בדבר תנאי בטיחות ותברואה.
החזקת מסמכים (תיקון מס' 3) תש"ס-2000 (תיקון מס' 12) תש"ע-2010 (תיקון מס' 17) תשע"ד-2014
1ו. (א) מי שמעסיק עובד זר יחזיק במקום העבודה שבו מועסק העובד הזר עותק של חוזה העבודה עם העובד הזר ותרגום נכון שלו בשפה העברית, וכן מסמכים נוספים שקבע השר בהסכמת שר הפנים; ואולם רשאי המעסיק להחזיק את המסמכים האמורים במקום שבו הוא מנהל את עסקיו, ובלבד שהודיע על כך בכתב לממונה ולמי שקבע השר; ההודעה תכלול גם את המען שבו יוחזקו המסמכים כאמור.
(תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(ב) השר, בהסכמת שר הפנים, רשאי לקבוע סוגי מסמכים שחובה על המעסיק להחזיק כאמור בסעיף קטן (א).
התקנת תקנות (תיקון מס' 3) תש"ס-2000
1ז. תקנות לפי סעיפים 1ב עד 1ה יותקנו באישור הועדה.
חובות המעסיק בפועל כלפי העובד הזר (תיקון מס' 7) תשס"ה-2005
1ז1. (א) בסעיף זה, "חובה כלפי עובד זר" – חובה כלפי עובד זר המועסק על ידי קבלן כוח אדם, שהיא אחת מאלה:
(תיקון מס' 8) תשס"ז-2007
(1) החובה לתשלום שכרו של העובד הזר במלואו, ובכלל זה החובה שנקבעה לפי הוראות סעיף 1יד(1)(ב1);
(תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(1א) החובה לתשלום פיקדון לפי סעיף 1יא;
(2) החובה להסדיר ביטוח רפואי לעובד הזר לפי הוראות סעיף 1ד;
(3) לענין עובד זר המתגורר בחצרים שבהחזקת המעסיק בפועל – החובה להעמיד מגורים הולמים לעובד הזר לפי הוראות סעיף 1ה.
(ב) חובה כלפי עובד זר, החלה על קבלן כוח האדם המעסיק את העובד הזר, תחול גם על המעסיק בפועל, בהתקיים אחד מאלה:
(1) העובד הזר דרש, בכתב, מקבלן כוח האדם למלא את החובה, מסר למעסיקו בפועל הודעה בכתב ולפיה מסר את הדרישה האמורה, והחובה לא מולאה על ידי קבלן כוח האדם עד תום 21 ימים ממועד מסירת ההודעה; דרישה והודעה כאמור יכול שיימסרו גם על ידי ארגון עובדים כאמור בסעיף 7 לחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987, או, אם העובד הסכים לכך – על ידי ארגון העוסק בקידום זכויותיהם של עובדים זרים;
(2) מפקח כאמור בסעיף 6 מסר למעסיק בפועל הודעה, בכתב, כי בידיו מידע ולפיו קבלן כוח אדם לא מילא את החובה כלפי עובד זר המועסק אצל המעסיק בפועל, והחובה לא מולאה בידי קבלן כוח האדם עד תום 21 ימים ממועד מסירת ההודעה;
(3) העובד הזר הגיש תובענה בשל אי-מילוי החובה נגד קבלן כוח האדם ונגד המעסיק בפועל, גם אם לא נמסרו קודם לכן דרישה או הודעה בהתאם להוראות פסקה (1) או (2), והחובה לא מולאה בידי קבלן כוח האדם עד תום 21 ימים מיום מסירת התובענה למעסיק בפועל.
(תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(ג) נמסרה הודעה או הוגשה תובענה כאמור בסעיף קטן (ב), יראו אותה כמתייחסת אף לאי-מילוי החובה המפורטת בה, שאירעה לאחר מסירת ההודעה או הגשת התובענה, לפי העניין, כל עוד לא מולאה אותה חובה על ידי קבלן כוח האדם.
חובת לשכה פרטית בענף החקלאות (תיקון מס' 8) תשס"ז-2007 (תיקון מס' 17) תשע"ד-2014
1ז2. (א) בסעיף זה –
"חובת מעסיק כלפי עובד זר בענף החקלאות" – חובת מעסיק כלפי עובד זר, המועסק על ידו בענף החקלאות, שהיא אחת מאלה:
(1) החובה לתשלום שכרו של העובד הזר במלואו, ובכלל זה החובה שנקבעה לפי הוראות סעיף 1יד(1)(ב3);
(2) החובה להסדיר ביטוח רפואי לעובד הזר לפי הוראות סעיף 1ד;
(3) החובה לתשלום פיקדון לפי סעיף 1יא;
(תיקון מס' 12) תש"ע-2010
"חוק שירות התעסוקה" – (נמחקה);
(תיקון מס' 12) תש"ע-2010
"לשכה פרטית", "תיווך עבודה" – (נמחקה);
(תיקון מס' 12) תש"ע-2010
"תיווך עבודה" – כהגדרתו בסעיף 62 לחוק שירות התעסוקה;
"לשכה פרטית בענף החקלאות" – לשכה פרטית העוסקת בתיווך עבודה בענף החקלאות, שנקבע לגביה בהיתר מיוחד לפי סעיף 65(א)(1) לחוק שירות התעסוקה, כי היא תטפל בענינם של עובדים זרים אף שלא בקשר לתיווך עבודה.
(ב) חובת מעסיק כלפי עובד זר בענף החקלאות, תחול גם על לשכה פרטית בענף החקלאות, הפועלת בענינו של העובד הזר, בהתקיים אחד מאלה:
(1) העובד הזר דרש מהמעסיק, בכתב, למלא את החובה, מסר ללשכה הפרטית בענף החקלאות הודעה בכתב ולפיה מסר את הדרישה האמורה, והחובה לא מולאה בידי המעסיק עד תום 21 ימים ממועד מסירת ההודעה; דרישה והודעה כאמור יכול שיימסרו גם על ידי ארגון עובדים כאמור בסעיף 7 לחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987, או, אם העובד הזר הסכים לכך – על ידי ארגון העוסק בקידום זכויותיהם של עובדים זרים;
(2) מפקח כאמור בסעיף 6 או עובד המדינה שהממונה הסמיכו לענין זה, מסר ללשכה הפרטית בענף החקלאות הודעה בכתב, כי בידיו מידע ולפיו המעסיק לא מילא את החובה כלפי העובד הזר, והחובה לא מולאה בידי המעסיק עד תום 21 ימים ממועד מסירת ההודעה;
(3) העובד הזר הגיש תובענה בשל אי-מילוי החובה נגד המעסיק ונגד הלשכה הפרטית בענף החקלאות, גם אם לא נמסרו קודם לכן דרישה או הודעה בהתאם להוראות פסקה (1) או (2), והחובה לא מולאה בידי המעסיק עד תום 21 ימים מיום מסירת התובענה ללשכה כאמור.
(ג) (1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא מילא מעסיק את חובתו כלפי עובד זר והציעה הלשכה הפרטית בענף החקלאות הפועלת בענינו של העובד הזר, עבודה חלופית לעובד הזר, לא תחוב הלשכה בחובת המעסיק כלפי העובד הזר בעד התקופה שתחילתה ביום שבו היה אמור העובד הזר להתחיל בעבודה החלופית שהוצעה לו, אם סירב העובד הזר סירוב בלתי סביר לעבודה החלופית והמשיך לעבוד אצל המעסיק שלא מילא את החובה כאמור.
(תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(2) שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות לענין אופן מתן הצעה לעבודה חלופית בידי לשכה פרטית בענף החקלאות לפי סעיף קטן זה, ולענין אופן סירובו של העובד הזר.
(3) בסעיף קטן זה, "סירוב בלתי סביר" – סירוב שהממונה או עובד המדינה שהוא הסמיכו לכך, קבע כי הוא בלתי סביר, בהתחשב, בין היתר, בתנאי העבודה שהוצעו לעובד הזר בעבודה החלופית, בכושרו הגופני של העובד הזר ובמצבו הבריאותי.
(תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(ד) נמסרה הודעה או הוגשה תובענה כאמור בסעיף קטן (ב), יראו אותה כמתייחסת אף לאי-מילוי החובה המפורטת בה, שאירעה לאחר מסירת ההודעה או הגשת התובענה, לפי העניין, כל עוד לא מולאה אותה חובה על ידי המעסיק.
(תיקון מס' 3) תש"ס-2000 (תיקון מס' 17) תשע"ד-2014

פרק ג': חיוביו של מעסיק כלפי הרשויות

ערובה (תיקון מס' 3) תש"ס-2000

1ח. (א) השר, בהסכמת שר האוצר ושר הפנים, ובאישור הועדה רשאי לקבוע חובת המצאה של ערבות בנקאית או ערובה מתאימה אחרת (להלן – ערובה), לטובת המדינה להבטחת מילוי חובותיו של מעסיק כלפי העובד הזר, לרבות סוגה, תנאיה, סכומה, נוסחה, מועדים להמצאתה, חילוטה והוראות לענין השימוש בכספי החילוט.
(ב) השר, בהסכמת שר האוצר ושר הפנים ובאישור הועדה, רשאי לקבוע כי ערובה שהמציא מעסיק בישראל בקשר להעסקת עובד זר לפי חוק אחר תשמש להבטחת מילוי חובותיו לפי חוק זה; בתקנות לפי סעיף קטן זה יכול שייקבע סדר קדימויות בחילוט הערובות, והכל כאמור לשם מימוש המטרות שלשמן ניתנו.
(ג) הערובה תינתן על ידי המעסיק, ויכול שתינתן, בהסכמת המעסיק, על ידי אחד מאלה, שהוכר לענין זה על ידי השר ובתנאים שיקבע לפי הענין –
(1) ארגון מעבידים שהמעסיק חבר בו;
(2) תאגיד שהמעסיק חבר בו או בעל מניה בו;
(3) תאגיד שחברים בו מושבים או קיבוצים שהמעסיק הוא חבר במי מהם.
חובת דיווח (תיקון מס' 3) תש"ס-2000 (תיקון מס' 4) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 12) תש"ע-2010 (תיקון מס' 17) תשע"ד-2014
1ט. (א) שר הפנים רשאי לקבוע כי על מעסיק של עובד זר להגיש לממונה דין וחשבון, מדי חודש או מדי תקופה ארוכה מזו שיקבע שר הפנים.
(תיקון מס' 7) תשס"ה-2005
(ב) בדין וחשבון כאמור יפורטו שכר העבודה של העובד הזר, התשלומים של המעסיק בעבור תנאים סוציאליים וכן ניכויים משכר העבודה לרבות ניכויים בעד תנאים סוציאליים, ניכויים לפי סעיפים 1ד ו-1ה והסכומים ששולמו לפי סעיף 1יא.
(תיקון מס' 10) תשס"ח-2008 (תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(ג) הדו"ח האמור בסעיף קטן (א) ייערך על גבי טופס שיקבע שר הפנים; כן רשאי השר הפנים לקבוע את המועד והדרך להגשת הדו"ח האמור, פרטים נוספים שיש לכלול בו והמסמכים שיש לצרף אליו, לרבות העתק של תלוש השכר כמשמעותו בסעיף 24 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 (להלן – תלוש שכר).
(תיקון מס' 4) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(ד) קבע שר הפנים, לפי הוראות סעיף קטן (א), חובה להגיש דין וחשבון, ימסור מעסיקו של עובד זר לממונה, מדי תקופה שיקבע שר הפנים, אישור של רואה חשבון המאמת את הדוחות שהוגשו לפי סעיף זה; שר הפנים רשאי לקבוע, לגבי סוגי מעסיקים, כי אימות הדוחות יהיה בדרך אחרת.
(תיקון מס' 4) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 10) תשס"ח-2008 (תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(ה) מפקח שהשר הסמיך לפי סעיף 5ב, הממונה על זכויות עובדים זרים או מי שנתמנה מפקח לענין חוק שהשר ממונה על ביצועו, רשאי, לצורך מילוי תפקידו, לפי חוק זה, לדרוש ולקבל מהממונה דוחות, תלושי שכר וכל מסמך ומידע אחר שמסר מעסיקו של עובד זר בהתאם להוראות סעיף זה, ולהשתמש בחומר האמור לצורך מילוי תפקידו כאמור.
(תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(ו) תקנות לפי סעיף זה יותקנו לאחר התייעצות עם השר.
אגרה (תיקון מס' 3) תש"ס-2000 (תיקון מס' 4) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 11) תשס"ט-2009 הודעה תשע"ד-2014 (תיקון מס' 17) תשע"ד-2014
1י. (א) מעסיק המבקש להעסיק עובד זר ישלם אגרת בקשה בסכום של 1,210 שקלים חדשים (בחוק זה – אגרת בקשה), בשל כל עובד זר שהוא מבקש להעסיק; אם הבקשה היא להיתר להעסקת עובד זר בענף החקלאות או בתחום הסיעוד, ישלם אגרת בקשה בסכום של 600 שקלים חדשים, ואם הבקשה היא להיתר להעסקת עובד זר בענף המסעדות האתניות, בענף הבניין או בענף התעשייה – ישלם אגרת בקשה בסכום של 900 שקלים חדשים; האגרה תשולם בעת הגשת בקשה להיתר לפי סעיף 1יג, לרבות בעת הגשת בקשה להארכת תוקפו של היתר כאמור.
(תיקון מס' 4) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 11) תשס"ט-2009 הודעה תשע"ד-2014
(א1) ניתן למעסיק היתר להעסיק עובד זר לפי סעיף 1יג, ישלם אגרה שנתית בסכום של 9,600 שקלים חדשים בעבור כל אשרה ורישיון לישיבת ביקור למטרת עבודה בישראל שיינתנו לעובד זר, בהסתמך על ההיתר, לפי חוק הכניסה לישראל (בחוק זה – אגרה שנתית); אם ההיתר ניתן לשם העסקת עובד זר בענף החקלאות, ישלם אגרה שנתית בסכום של 1,210 שקלים חדשים, ואם ההיתר ניתן לשם העסקת עובד זר בענף המסעדות האתניות, בענף בניין או בענף התעשייה – ישלם אגרה שנתית בסכום של 7,200 שקלים חדשים.
(תיקון מס' 4) תשס"ג-2002
(ב) האגרה השנתית ואגרת הבקשה כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(א1) ישולמו בידי מי שמבקש להעסיק את העובד הזר.
(תיקון מס' 4) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(ג) שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ולאחר התייעצות עם השר, רשאי, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע הוראות לענין דרכי תשלום אגרת בקשה ואגרה שנתית, וכן הוראות ותנאים בדבר:
(1) פטור או סכום מופחת של אגרת בקשה או אגרה שנתית בעבור עובד זר המועסק בסיעוד בידי יחיד, בתנאים שיקבע;
(2) פטור או סכום מופחת של אגרת בקשה או אגרה שנתית, לגבי סוגי עובדים זרים, לגבי עובדים זרים בסוגי עבודה או בענפים מסוימים ולגבי עובדים זרים בתפקידים מסוימים, הכל כפי שיקבע;
(3) תשלום חלקי של אגרה שנתית לגבי אשרה ורישיון ישיבה כאמור בסעיף קטן (א1) שניתנו לתקופה שאינה עולה על שישה חודשים.
(תיקון מס' 4) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 7) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(ד) סכומי האגרות כאמור בסעיף זה יעודכנו ב-1 בינואר של כל שנה, בהתאם לשיעור עליית מדד המחירים לצרכן הידוע באותו מועד לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה שקדמה לה; הסכומים האמורים יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של עשרה שקלים חדשים.
(תיקון מס' 9) תשס"ז-2007
(ה) על גביית אגרות לפי סעיף זה תחול פקודת המסים (גביה) כאילו היו מס, וניתן לגבותן גם בדרך של תובענה אזרחית.
דמי היתר (תיקון מס' 7) תשס"ה-2005
1י1. (א) מתן היתר להעסקת עובד זר בענף הבנין לפי הוראות סעיף 1יג והארכת תוקפו של היתר כאמור מותנים בתשלום דמי היתר לפי הוראות סעיף זה.
(תיקון מס' 11) תשס"ט-2009 הודעה תשע"ד-2014
(ב) דמי ההיתר יהיו בסכום השווה ל-12,240 שקלים חדשים לשנה לעובד.
(ג) דמי ההיתר ישולמו בידי מבקש ההיתר או המבקש להאריך את תוקפו, במועד מתן ההיתר או במועד הארכת תוקפו של ההיתר, לפי הענין, והם ייגבו בידי הממונה.
(ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג), רשאי הממונה, או עובד המדינה שהוא הסמיך לענין זה, להורות כי דמי ההיתר ישתלמו במספר תשלומים כפי שיורה; ניתנה הוראה כאמור, יותנו מתן ההיתר או הארכת תוקפו, לפי הענין, בביצוע התשלום הראשון ובהמצאת בטוחות להבטחת תשלום דמי ההיתר במלואם, כפי שידרוש הממונה או עובד המדינה שהוסמך כאמור.
(תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(ה) שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ולאחר התייעצות עם השר, רשאי לקבוע הוראות ותנאים בדבר –
(1) פטור מדמי היתר או סכום מופחת של דמי היתר, לגבי היתרים להעסקת עובדים זרים בסוגי עבודה מסוימים, כפי שיקבע;
(2) החזר של חלק מדמי ההיתר בשל עובד זר שעבד אצל בעל ההיתר ועבר לעבוד אצל בעל היתר אחר ששילם בשל אותו עובד את התשלומים הנדרשים ממנו לפי הוראות פרק זה, או בשל עובד זר שעזב את ישראל עד תום התקופה שבה הורשה לשהות בה לפי הוראות חוק הכניסה לישראל, והכל אם מספר העובדים הזרים שמותר להעסיקם לפי ההיתר הופחת בהתאם.
(ו) הסכום הקבוע בסעיף קטן (ב) יעודכן כאמור בסעיף 1י(ד).
(תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(ז) הוראות סעיף זה אינן גורעות מהוראות סעיף 1י, ואולם רשאי שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ולאחר התייעצות עם השר, לקבוע הוראות ותנאים לענין החזר חלקי של אגרת בקשה ששילם מבקש חייב לפי הוראות סעיף 1י בשל עובד זר שביקש להעסיק, אם בקשתו להעסקת העובד הזר נדחתה, ובלבד שלא יוחזר לפי סעיף קטן זה סכום העולה על מחצית אגרת הבקשה ששולמה כאמור; לענין זה, "מבקש חייב" – מי שהיה חייב בתשלום דמי היתר לפי סעיף זה אילו בקשתו להעסקת העובד הזר היתה מתקבלת.
(תיקון מס' 9) תשס"ז-2007
(ח) על גביית דמי היתר לפי סעיף זה תחול פקודת המסים (גביה), כאילו היו מס, וניתן לגבותם גם בדרך של תובענה אזרחית.
(תיקון מס' 3) תש"ס-2000 (תיקון מס' 7) תשס"ה-2005

פרק ד': הפקדת כספים לטובת העובד הזר ולהבטחת יציאתו מישראל

הפקדת כספים לטובת העובד הזר ולהבטחת יציאתו מישראל במועד, והשימוש בהם (תיקון מס' 3) תש"ס-2000 (תיקון מס' 7) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 12) תש"ע-2010 (תיקון מס' 17) תשע"ד-2014

1יא. (א) השר, בהסכמת שר האוצר, לאחר התייעצות עם שר הפנים ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע כי חובה על מעסיקו של עובד זר לשלם לקרן כאמור בסעיף קטן (ב) או לחשבון הבנק כאמור בסעיף קטן (ב1) סכום שיקבע שלא יעלה על 700 ש"ח לחודש, בעד כל עובד זר שהועסק על ידו באותו חודש (להלן – הפיקדון); כן רשאי השר, בהסכמת שר האוצר, לאחר התייעצות עם שר הפנים ובאישור הוועדה, לקבוע פטור מתשלום הפיקדון או תשלום מופחת של הפיקדון, לגבי עובד זר המועסק בסיעוד בידי יחיד, וכן לסוגי עובדים כפי שיקבע כאמור.
(תיקון מס' 7) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(ב) שר הפנים, בהסכמת שר האוצר, רשאי להקים קרן לעובדים זרים (להלן – הקרן); שר האוצר, בהסכמת שר הפנים, יקבע הוראות לענין הפעלתה וניהולה של הקרן, לרבות סוגי הנכסים שהקרן תהיה רשאית להשקיע בהם את הכספים שנתקבלו לה כאמור, והעמלות שישולמו לקרן.
(תיקון מס' 7) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(ב1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, לקבוע כי הפיקדון ישולם לחשבון בנק נפרד, המיועד אך ורק למטרה זו, שייפתח וינוהל בהתאם להוראות שיקבע שר האוצר (להלן – חשבון הבנק); בכפוף להוראות סעיף קטן (ז)(2) ולהוראות הפרק הרביעי לחוק הכניסה לישראל, כספים המופקדים בחשבון הבנק לפי סעיף קטן זה לא יהיו נתונים להעברה, לשעבוד או לעיקול.
(תיקון מס' 7) תשס"ה-2005
(ג) (בוטל).
(תיקון מס' 8) תשס"ז-2007 (תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(ד) עובד זר זכאי לקבל את הכספים ששולמו בעדו לקרן או לחשבון הבנק בתוספת הרווחים שנצברו עליהם, בניכוי דמי ניהול של הקרן או בניכוי עמלות בשל ניהול חשבון הבנק, לפי הענין ובניכוי מס כדין במועד, במקום ובתנאים שקבע שר הפנים, ובלבד שהעובד הזר עזב את ישראל, שלא לצורך יציאה זמנית ממנה, עד תום התקופה שבה הורשה לשהות בה לפי הוראות חוק הכניסה לישראל; המועד שייקבע לפי סעיף קטן זה לא יהיה מוקדם מיום עזיבתו של העובד הזר את ישראל ולא יהיה מאוחר מתום שלושה חודשים מיום עזיבתו כאמור.
(תיקון מס' 7) תשס"ה-2005
(ה) למרות האמור בפקודת מס הכנסה –
(1) סכומים שהופקדו בקרן או בחשבון הבנק בהתאם לפרק זה יראו אותם כהכנסה בידי העובד הזר במועד שבו התקבלו על ידו;
(2) כספים שנצברו לעובד הזר בקרן או בחשבון הבנק יוטל עליהם מס הכנסה בשיעור סופי של 15% בלא זכות לפטור, ניכוי או קיזוז כלשהם.
(תיקון מס' 7) תשס"ה-2005
(ו) (1) נקבעו בהסכם קיבוצי או בצו הרחבה כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, הוראות בדבר תשלומים סוציאליים שעל המעסיק או העובד הזר לשלם לקרן פנסיה, לתכנית חיסכון אחרת, לקופת תגמולים או לתשלום פיצויי פיטורים, יעביר המעסיק לקרן או לחשבון הבנק, לפי הענין, ואליהם בלבד את התשלום הסוציאלי שהוא חב בו, והכל בשיעורים שנקבעו בהסכם הקיבוצי או בצו ההרחבה כאמור, והוראות ההסכם הקיבוצי או צו ההרחבה לענין זה לא יחולו;
(תיקון מס' 7) תשס"ה-2005
(2) היה הסכום הכולל המשתלם לפי פסקה (1) קטן מהסכום שנקבע לפי סעיף קטן (א), יעביר המעסיק לקרן או לחשבון הבנק, לפי הענין, את ההפרש שבין שני הסכומים;
(3) על מעסיק ששילם כספי פיקדון לגבי עובד זר לא יחולו לגבי התקופה שבעדה הופקדו הכספים ועד גובה הסכום שהופקד הוראות חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963.
(תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(ז) שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ובאישור הועדה, רשאי לקבוע הוראות בדבר –
(1) תנאים ודרכים להעברת כספי הפיקדון לעובד הזר בהתאם לסעיף קטן (ד), לרבות הפקדתם בחשבון בנק של העובד הזר מחוץ לישראל;
(תיקון מס' 7) תשס"ה-2005
(2) השימוש בכספים שלא הוצאו על ידי העובדים הזרים מהקרן או מחשבון הבנק, בתוך תקופה שתיקבע כאמור ושלא תפחת, לגבי כל עובד זר, משישה חודשים מיום תום תקופת אשרת העובד הזר שניתנה לו או לגביו, למטרת רווחתם של עובדים זרים בישראל כפי שיקבע;
(תיקון מס' 7) תשס"ה-2005
(3) סוגי מקרים ותנאים שבהתקיימם יהיה עובד זר רשאי לקבל את כספי הפיקדון כולם או חלקם, אף לפני המועד האמור בסעיף קטן (ד);
(תיקון מס' 7) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(3א) סוגי מקרים ותנאים שבהתקיימם יהיה עובד זר רשאי לקבל חלק מכספי הפיקדון ביום עזיבתו את ישראל או במועד מאוחר מזה, הכל כפי שיקבע שר הפנים, אף אם עזב את ישראל לאחר תום התקופה שבה הורשה לשהות בה לפי הוראות חוק הכניסה לישראל, ובלבד שעזב כאמור בטרם חלפו שישה חודשים מתום התקופה האמורה; מכספים שעובד זר יקבל לפי הוראות פסקה זו ינוכו הוצאות הרחקה החלות על העובד הזר לפי הוראות הפרק הרביעי לחוק הכניסה לישראל ויועברו לאוצר המדינה;
(תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(4) (נמחקה);
(תיקון מס' 7) תשס"ה-2005
(5) הדרכים והמועדים לתשלום הכספים על ידי המעסיק לקרן או לחשבון הבנק, לפי הוראות סעיף זה.
(תיקון מס' 7) תשס"ה-2005
(ח) הסכום האמור בסעיף קטן (א) יעודכן כאמור בסעיף 1י(ד).
(תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(ט) הוראות סעיף 1כ(ב) יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי הפיקדון, ולגבי כל סכום כסף אחר שהיה על מעסיק לשלם לפי סעיף זה לקרן או לחשבון הבנק.
(תיקון מס' 4) תשס"ג-2002

פרק ד'1: היתר להעסקת עובד זר

הגדרות ופרשנות (תיקון מס' 4) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 6) תשס"ד-2004

1יב. (א) בפרק זה, "עובד זר" – לרבות אדם העומד להתקבל לעבודה כעובד, שאינו אזרח ישראלי או תושב ישראל.
(ב) הוראות פרק זה אינן גורעות מהוראות חוק הכניסה לישראל.
היתר להעסקת עובד זר (תיקון מס' 4) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 12) תש"ע-2010 (תיקון מס' 17) תשע"ד-2014
1יג. (א) לא יקבל אדם עובד זר לעבודה, אלא אם כן הממונה או עובד משרד הפנים מטעמו, התיר בכתב את העסקתו של העובד הזר אצל אותו מעסיק, ובהתאם לתנאי ההיתר; היתר כאמור יכול שיהיה למכסה מסוימת של עובדים זרים שיועסקו אצל אותו מעסיק או לפי רשימה שמית.
(ב) היתרים לפי סעיף זה יינתנו בשים לב, בין השאר, למאפייני שוק העבודה בענפי העבודה ובאזורי ההעסקה השונים.
(תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על העסקתו של עובד מסוג ששר הפנים קבע לפי סעיף 2(ג) בחוק הכניסה לישראל.
(תיקון מס' 16) תשע"ג-2013
(ד) (1) יחיד שהגיע לגיל הפרישה ומבקש לראשונה היתר להעסקת עובד זר בענף הסיעוד שלא במסגרת עסקו או משלח ידו או מבקש לחדש היתר כאמור שהותלה, יתבקש לבחור, בעת הגשת הבקשה, על גבי טופס של המוסד לביטוח לאומי, אם בתקופה שבה יעסיק עובד זר כאמור גמלת הסיעוד תשולם לו בכסף או לידי מי שנותן את שירותי סיעוד, והכול ככל שיהיה זכאי לגמלת סיעוד ותאושר בקשתו לקבלת היתר להעסקת עובד זר או לחדשו; טופס כאמור יכלול הסבר בדבר אפשרויות הבחירה ומשמעותן, לרבות הזכאות לשירותי סיעוד מגופים אחרים זולת המוסד לביטוח לאומי;
(2) בסעיף קטן זה, "גיל הפרישה", "גמלת סיעוד" ו"היתר שהותלה" – כהגדרתם בסעיפים 1, 223, 223א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי), בהתאמה;
(3) הוראות סעיף קטן זה יעמדו בתוקפן בתקופה שמיום כ"ט בטבת התשע"ד (1 בינואר 2014) או מיום תחילתן של תקנות ראשונות לפי סעיף 225ד לחוק הביטוח הלאומי, לפי המאוחר, ועד יום ט' בטבת התשע"ה (31 בדצמבר 2014), והן יחולו על בקשה ראשונה להיתר או על בקשה לחידוש היתר שהותלה, שהוגשו בתקופה זו.
תנאים למתן היתר ותנאים בהיתר (תיקון מס' 4) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 7) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 12) תש"ע-2010 (תיקון מס' 17) תשע"ד-2014
1יד. שר הפנים לאחר התייעצות עם השר רשאי לקבוע דרך כלל או לסוגי עבודה או ענפים מסוימים –
(תיקון מס' 7) תשס"ה-2005
(1) תנאים למתן היתר להעסקת עובד זר לפי סעיף זה, וכן תנאים שיראו אותם ככלולים בהיתר כאמור, לרבות בענינים אלה:
(א) סוג העבודה שבה יועסק העובד הזר;
(ב) קיום חובות המעסיק כלפי העובדים הזרים שהוא מעסיק;
(תיקון מס' 7) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(ב1) לענין היתר להעסקת עובד זר בענף הבנין – חובת המעסיק לשלם לעובד הזר שכר שיחושב לפי היקף עבודה העולה על משרה מלאה כפי שקבע שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר, אף אם היקף העבודה בפועל פחת מההיקף שנקבע כאמור, ובלבד שהוראות לפי פסקת משנה זו לא יגרעו מזכויותיו של העובד הזר לפי כל דין;
(תיקון מס' 8) תשס"ז-2007 (תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(ב2) חובת המעסיק לנהל רישום של שעות העבודה של עובד זר וימי היעדרותו, בשפה שהעובד הזר מבין ובשפה העברית וכן חובת המעסיק לקבל אישור בכתב מהעובד הזר על נכונות הרישום כאמור ולמסור העתק ממנו לעובד הזר ולאדם אחר שעליו יורה הממונה, הכל לפי כללים ותנאים שיקבע שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר, באישור הוועדה, ובלבד שהוראות לפי פסקת משנה זו לא יגרעו מזכויותיו של העובד הזר לפי כל דין;
(תיקון מס' 7) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(ב3) לענין מעסיק שלא קיים את חובותיו לפי פסקת משנה (ב2) – חובת המעסיק לשלם לעובד הזר שכר שיחושב לפי היקף עבודה העולה על משרה מלאה, אף אם היקף העבודה בפועל פחת מההיקף שנקבע כאמור, וכן תשלום פיצוי לעובד הזר בשל אי-קיום החובה כאמור, הכל לפי כללים ותנאים שיקבע שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר, באישור הוועדה, ובלבד שהוראות לפי פסקת משנה זו לא יגרעו מזכויותיו של העובד הזר לפי כל דין.
(ג) קיום הוראות לפי חוק זה;
(2) הוראות בדבר חובת מעסיק המבקש היתר להעסקת עובד זר לפי סעיף זה, להגיש לממונה דוגמת חוזה עבודה שנערך לפי סעיף 1ג, שעל פיו יועסק העובד הזר שלגביו מבוקש ההיתר, ובלבד אי מתן היתר לפי סעיף זה, אם נוכח הממונה שנוסח חוזה העבודה אינו תואם את הוראות חוק זה או כל דין אחר.
התניית מתן היתר בתשלום קנס חלוט (תיקון מס' 11) תשס"ט-2009 (תיקון מס' 17) תשע"ד-2014
1יד1. (א) בלי לגרוע מסמכות הממונה לפי חוק זה ולפי כל דין אחר לסרב ליתן היתר להעסקת עובד זר, להתלותו או לבטלו, רשאי הממונה שלא ליתן היתר להעסקת עובד זר למעסיק שלא שילם קנס חלוט שנתחייב בו בשל עבירה לפי חוק זה או לפי אחד מהחיקוקים המפורטים בתוספת השניה לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, בקשר עם העסקת עובדים זרים.
(ב) בסעיף זה, "קנס חלוט" – כל אחד מאלה:
(1) קנס מינהלי קצוב כמשמעותו בחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985, שחלף המועד לתשלומו ושמתקיים לגביו אחד מאלה:
(א) חלפו לגביו המועדים הקבועים באותו חוק להגשת בקשה לביטולו או להגשת הודעה על רצון הנקנס להישפט על העבירה, ונקנס לא הגיש בקשה או הודעה כאמור;
(ב) נדחתה בקשתו של הנקנס לביטול הקנס והוא לא הגיש הודעה על רצונו להישפט על העבירה, במועד הקבוע לכך באותו חוק;
(2) קנס שהוטל במסגרת פסק דין חלוט, שחלף המועד לתשלומו.
ביטול היתר ואישור זמני (תיקון מס' 4) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 12) תש"ע-2010 (תיקון מס' 17) תשע"ד-2014
1טו. (א) לא קיים מעסיק תנאי שנקבע לפי סעיף 1יד או הוראה לפי חוק זה או חובה החלה עליו כלפי עובדיו, או עיכב תחת ידו שלא כדין מסמך זיהוי או דרכון של עובד זר, רשאי הממונה, לאחר שנתן למעסיק הזדמנות להשמיע את טענותיו בפניו, לבטל את ההיתר שניתן למעסיק להעסקת העובדים הזרים, כולם או חלקם, וכן לסרב, מטעם זה בלבד, לבקשת המעסיק לאשר העסקתם של עובדים זרים למשך תקופה שלא תעלה על שלוש שנים.
(תיקון מס' 7) תשס"ה-2005
(א1) (1) על אף הוראות סעיף קטן (א), נקבע בהיתר להעסקת עובדים זרים כי המעסיק חייב ברישום לגבי היקף עבודתם של העובדים הזרים או לגבי שכר העבודה ששולם להם, ונוכח הממונה, לאחר שנתן למעסיק הזדמנות להשמיע את טענותיו בפניו, כי המעסיק לא קיים את חובת הרישום כאמור או רשם מידע שאינו נכון, יבטל הממונה את ההיתר להעסקת העובדים הזרים שלגביהם לא קוימה החובה כאמור ויפחית בהתאם לכך את מכסת העובדים הזרים שניתן להעסיקם אצל אותו מעסיק על פי ההיתר;
(תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(2) ביטל הממונה היתר להעסקת עובדים זרים לפי הוראות פסקה (1), לא יותר לאותו מעסיק להעסיק עובדים זרים במספר העולה על מכסת העובדים הזרים שהותר לו להעסיק על פי ההיתר לאחר ההפחתה כאמור בפסקה (1), במשך תקופה של שנה לפחות, שתחילתה במועד הביטול.
(תיקון מס' 7) תשס"ה-2005
(ב) בוטל היתר להעסקת עובדים זרים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (א1), רשאי הממונה ליתן למעסיק אישור זמני להמשך העסקתם במשך תקופה מסוימת שקבע ושלא תעלה על שלושה חודשים, אם נוכח שהדבר דרוש לשם הגנה על העובדים ובהתחשב בנסיבות ביטול ההיתר.
(תיקון מס' 4) תשס"ג-2002

פרק ד'2: עובדים מהאזור ומשטחי עזה ויריחו

הגדרות (תיקון מס' 4) תשס"ג-2002

1טז. בפרק זה –
(תיקון מס' 17) תשע"ד-2014
"גמול עבודה" – שכר עבודה, דמי ביטוח, תשלום סוציאלי וכל תשלום אחר שמשלם מעסיק בקשר לעבודתו של עובד בהתאם לתנאי העבודה;
"דמי ביטוח" ו"המוסד לביטוח לאומי" – כמשמעותם לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995;
"ההסכם", "האזור", "שטחי עזה ויריחו" ו"היטל השוואה" – כמשמעותם בחוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות (תיקוני חקיקה), התשנ"ה-1994;
"מרשם האוכלוסין" – כמשמעותו בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965;
"עובד" – עובד שמקום מגוריו הקבוע הוא בתחום האזור או שטחי עזה ויריחו, ואינו רשום במרשם האוכלוסין;
"תנאי העבודה" – תנאי העבודה החלים על עובד לפי כל דין, הסכם קיבוצי וצו הרחבה כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, לקבות הסדר קיבוצי או חוזה עבודה;
"תשלום סוציאלי" – תשלום לביטוח סוציאלי, לצבירת זכויות סוציאליות או למימון הטבות אחרות לעובדים, למעט דמי ביטוח.
תשלום גמול עבודה באמצעות הממונה (תיקון מס' 4) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 12) תש"ע-2010 (תיקון מס' 17) תשע"ד-2014
1יז. (א) מעסיק ישלם לעובדיו גמול עבודה באמצעות הממונה, או בחלקו באמצעות הממונה ובחלקו במישרין, הכל כפי שיורה הממונה לפי כללים שיקבע שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר; כללים כאמור יכול שיהיו לכלל המעסיקים, לסוגים מהם או למעסיק פלוני.
(ב) על אף האמור בסעיף 6 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, רשאי מעסיק או הממונה, לפי הענין, לשלם את גמול העבודה, לעובד, על פי הודעת העובד בכתב, באמצעות בנק באזור או בשטחי עזה ויריחו.
(ג) הממונה רשאי להורות למעסיק, מעת לעת, מהם רכיבי גמול העבודה שעליו לשלם לעובדיו או בעדם, שיעוריהם ודרכי חישובם, הכל בהתאם לתנאי העבודה.
(ד) על גביית גמול עבודה בידי הממונה יחולו הוראות פקודת המסים (גביה), כאילו היה מס, וניתן לגבותו גם בדרך של תובענה אזרחית.
(תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(ה) לא שולם גמול עבודה או מקצתו לממונה במועד שנקבע לכך בכללים לפי סעיף קטן (א), יחולו לגביו הוראות פרק י"ד לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, בשינויים המחויבים, כאילו היה מס ערך מוסף; לענין זה יהיו לשר הפנים, לאחר התייעצות עם השר, הסמכויות הנתונות לפי החוק האמור לשר האוצר, ולממונה יהיו הסמכויות הנתונות לפי החוק האמור למנהל כמשמעותו באותו חוק.
(ו) מעסיק ששילם לממונה את גמול עבודתו של עובד, או את חלקו, יצא ידי חובתו לגבי הסכום ששילם כאמור כלפי העובד וכלפי כל אדם אחר שלו מיועד מקצתו של גמול העבודה בהתאם לתנאי העבודה; אין בהוראה זו כדי לגרוע מזכות של העובד או של אדם אחר כאמור כלפי המעסיק, הנובעת מאיחור בתשלום גמול העבודה בידי המעסיק.
תשלום שכר העבודה לעובד והעברת ניכויים (תיקון מס' 4) תשס"ג-2002
1יח. (א) שולם שכר עבודה או מקצתו באמצעות הממונה כאמור בסעיף 1יז(א), יעביר הממונה לעובד את סכום שכר העבודה שגבה, בניכוי דמי ביטוח וכל סכום שחובה או שניתן לנכותו לפי כל דין או לפי תנאי העבודה או שהעובד הסכים לניכויו בכתב; כן יעביר הממונה לעובד, בניכוי כאמור, את הסכומים המגיעים לו בשל הזכויות הסוציאליות מכוח התשלומים הסוציאליים שגבה, למעט אלה הנובעות מתשלום סוציאלי שהועבר לגוף אחר על פי הוראות פרק זה.
(תיקון מס' 17) תשע"ד-2014
(ב) לא העביר הממונה לעובד סכום שכר עבודה בהתאם להוראות סעיף קטן (א) עד היום השמיני שלאחר היום שבו גבה את הסכום האמור מהמעסיק (בסעיף קטן זה – היום הקובע), ישלם לעובד הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, על הסכום האמור לגבי התקופה שתחילתה ביום הקובע ועד יום התשלום בפועל.
(ג) מיועד סכום שגבה הממונה או שניכה משכר העובד, למעט תשלום סוציאלי, לגוף בישראל על פי כל דין או על פי תנאי העבודה – יעבירו הממונה לאותו גוף; כן רשאי הממונה, באישור השר, להעביר מקצתם של התשלומים הסוציאליים לגוף בישראל למטרת מימון מתן הטבות לעובדים בהתאם לתנאי העבודה; בסעיף קטן זה, "גוף בישראל" – לרבות המינהל האזרחי שהוקם בידי מפקד כוחות צב"ל ביהודה והשומרון.
(ד) גבה או ניכה הממונה דמי ביטוח, יעבירם למוסד לביטוח לאומי.
(ה) הממונה רשאי להעביר לרשות הפלסטינית או לגוף שהיא הסמיכה לכך תשלומים סוציאליים או סכומים אחרים שגבה או שניכה משכר העובד, אם נקבע כך בהסכם ובתנאים שנקבעו לפיו.
(תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(ו) הממונה רשאי לנכות מהסכומים שהוא מעביר לפי הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ד) סכום לכיסוי הוצאותיו בגביית הסכומים ומתן התשלומים, כפי שקבע שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר ובהסכמת שר האוצר.
דינים וחשבונות וקביעת תנאים (תיקון מס' 4) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 12) תש"ע-2010
1יט. (א) מעסיק ימסור לממונה, על גבי טפסים שיקבע שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר, דוחות חודשיים בדבר כל עובד שהעסיק, מקום עבודתו, סוגה והיקפה, וגמול העבודה המגיע לעובד ובעדו וששולם לו ובעדו, לרבות פירוט רכיביו ודרך חישובם בהתאם לתנאי העבודה; תקנות כאמור יכול שיחולו על כלל המעסיקים או על סוגים מהם או על מעסיק פלוני, וניתן לקבוע בהן פרטים נוספים שייכללו בדוחות, וכן חובת המצאת מסמכים הנוגעים לענין.
(ב) הממונה רשאי להתנות תנאים להעסקתם של עובדים על ידי מעסיק, שמטרתם להבטיח תשלום כמול העבודה והיטל השוואה וכן הסדר תקין של עבודתם של העובדים בישראל, ובכלל זה להתנות העסקה כאמור במילוי החובות המוטלות על המעסיק לפי פרק זה או המוטלות על העובדי לפי כל דין או לפי ההסכם.
סייגים (תיקון מס' 4) תשס"ג-2002
1כ. (א) הוראות פרק זה כוחן יפה על אף כל הוראה אחרת שבדין או בתנאי עבודה.
(תיקון מס' 12) תש"ע-2010 (תיקון מס' 17) תשע"ד-2014
(ב) האמור בפרק זה אינו בא להטיל על המדינה חובה כלשהי כלפי עובד או אדם אחר לגבי סכום גמול עבודה שלא נגבה על ידי הממונה מהמעסיק, ולגבי כל זכות הנובעת ממנו, והעובד או האדם שלו מגיע הסכום האמור רשאים לתבעם בבית הדין לעבודה, לרבות תביעה בהתאם להוראות חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958; תובע כאמור ימסור לממונה הודעה על הגשת תביעתו בדרך שיקבע שר הפנים לאחר התייעצות עם השר.
הרחבה (תיקון מס' 4) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 12) תש"ע-2010
1כא. השר, בהסכמת שר הפנים, רשאי לקבוע בצו, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, כי הוראות פרק זה יחולו גם לגבי עובדים שלא כהגדרתם בסעיף 1טז, שאינם רשומים במרשם האוכלוסין, בשינויים שיפורטו בצו.
(תיקון מס' 12) תש"ע-2010

פרק ד'3: ממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה

הממונה על זכויות עובדים זרים (תיקון מס' 12) תש"ע-2010

1כב. (א) השר ימנה, מבין עובדי משרדו, עובד שיהיה ממונה על הזכויות של עובדים זרים בתחום דיני העבודה (להלן – הממונה על זכויות עובדים זרים).
(ב) כשיר להתמנות לממונה על זכויות עובדים זרים תושב ישראל בעל השכלה אקדמית במשפטים וניסיון של חמש שנים לפחות בנושא זכויות עובדים, שמתקיימים בו תנאי כשירות נוספים לפי חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, ככל שייקבעו.
(ג) תקופת כהונתו של הממונה על זכויות עובדים זרים תהא כפי שתקבע הממשלה, ובלבד שלא תעלה על שש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת.
(ד) הודעה על מינוי הממונה על זכויות עובדים זרים תפורסם ברשומות.
תפקידי הממונה על זכויות עובדים זרים (תיקון מס' 12) תש"ע-2010 (תיקון מס' 17) תשע"ד-2014
1כג. (א) תפקידו של הממונה על זכויות עובדים זרים לפעול כלפי מעסיקים, מעסיקים בפועל, מתווכי כוח אדם, וקבלנים כמשמעותם בסעיף 2(ג), לאכיפת זכויות העובדים הזרים לפי דיני העבודה ולקידום ההכרה בזכויות אלה, ובכלל זה –
(1) לטפח תודעה ציבורית לעניינים שבתחומי תפקידו, באמצעות חינוך, הדרכה והסברה;
(2) לשתף פעולה בתחומי תפקידו עם אנשים או גופים אחרים, ובכלל זה מעסיקים ועובדים;
(3) להתערב בהליכים משפטיים בעניינים שבתחומי תפקידו, ברשות בית הדין לעבודה או בית משפט מוסמך אחר שההליך מתנהל בפניו;
(4) לטפל בתלונות מטעם עובדים זרים נגד מעסיקים, מעסיקים בפועל, מתווכי כוח אדם, וקבלנים כמשמעותם בסעיף 2(ג), בתחומי תפקידו;
(5) לפעול על פי סמכויותיו לפי פרק זה;
(6) לבצע כל פעולה אחרת שתוטל עליו על פי דין.
(ב) הממונה על זכויות עובדים זרים ימלא את תפקידו ויפעיל את סמכויותיו כאמור בפרק זה, בהתאם לסדרי עדיפויות שיקבע לאחר היוועצות עם גופים ציבוריים וארגוני זכויות עובדים שהם לדעתו נוגעים בדבר.
קבלת מידע מגוף מבוקר (תיקון מס' 12) תש"ע-2010
1כד. (א) לצורך מילוי תפקידו לפי חוק זה, ובכלל זה בירור תלונות כאמור בסעיף 1כג(א)(4), רשאי הממונה על זכויות עובדים זרים לדרוש מכל גוף מבוקר המנוי בסעיף 9(1), (2) ו-(4) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב] (בחוק זה – חוק מבקר המדינה), כל ידיעה, מסמך או דין וחשבון (בסעיף זה – מידע) שהם בתחום סמכוצו של אותו גוף; גוף מבוקר כאמור ימסור לממונה על זכויות עובדים זרים את המידע לפי דרישתו.
(ב) מצא השר הממונה כי מסירת מידע על ידי גוף כאמור בסעיף קטן (א) עלולה לסכן את ביטחון המדינה, את יחסי החוץ שלה או את שלום הציבור, רשאי הוא להורות כי אותו מידע לא יימסר; ואולם אם ניתן למסור לממונה על זכויות עובדים זרים חלק מהמידע שלגביו אין חשש לסכנה כאמור, יימסר אותו חלק; בסעיף קטן זה, "השר הממונה" – השר הממונה על תחום פעילותו של הגוף שהמידע נדרש ממנו.
(ג) לא יימסר מידע לפי סעיף זה אם מסירתו אסורה לפי כל דין.
(ד) גוף כאמור בסעיף קטן (א) רשאי לדחות בקשה למסירת מידע על פי סעיף זה, בשל אחד הטעמים המפורטים בסעיף 8 לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998.
הוראה למסירת נתונים (תיקון מס' 12) תש"ע-2010
1כה. (א) לשם מילוי תפקידו רשאי הממונה על זכויות עובדים זרים להורות למעסיק, למעסיק בפועל, למתווך כוח אדם, או לקבלן כמשמעותו בסעיף 2(ג), למסור לו נתונים בעניין קיום חובותיו לפי דיני העבודה כלפי עובד זר שלגביו הוא מברר תלונה או כלפי עובדים זרים אחרים המועסקים על ידיו או שפעל בעניינם או באותו מקום עבודה.
(ב) בהוראה לפי סעיף קטן (א), ייקבע פרק הזמן מיום מסירת ההוראה לביצוע הפעולות המפורטות בה.
(ג) המצאת הוראה לפי סעיף קטן (א) תהיה בהתאם להוראות סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, בשינויים המחויבים.
הגשת תלונות והטיפול בהן (תיקון מס' 12) תש"ע-2010
1כו. (א) כל אדם רשאי להגיש תלונה בכתב לממונה על זכויות עובדים זרים בשל הפרת הוראה לפי חוק זה או אי-מילוי חובה מהחובות כלפי עובד זר (בחוק זה – תלונה).
(ב) הממונה על זכויות עובדים זרים לא יטפל ולא ימשיך לטפל בתלונה, אם מתקיים אחד מאלה:
(1) נושא התלונה אינו בגדר הפרה כאמור בסעיף קטן (א);
(2) העילה נושא התלונה נמצאת בבירור בערכאה משפטית.
(ג) הוגשה לממונה על זכויות עובדים זרים תלונה, ולא התקיימו הנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב), יחליט הממונה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ד), לנהוג באחת מהדרכים האלה:
(1) לדחות את התלונה על הסף, אם סבר כי התלונה הוגשה בחוסר ניקיון כפיים או בחוסר תום לב הניכרים על פניהם, או כי התלונה על פניה חסרת בסיס כלשהו או מעלה עניין שהוא בגדר זוטי דברים;
(2) להפנות את התלונה לבירור על ידי גוף אחר הפועל על פי דין, ואם היתה התלונה נגד המדינה או נגד גוף מבוקר כאמור בסעיף 1לא(1) – להפנותה לבירור על ידי היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לעניין זה;
(3) להעביר את התלונה, בהסכמת המתלונן, או מי שנטען כי זכותו הופרה, אם אינו המתלונן, ובהסכמתו של הנילון או מי מטעמו, לגישור כהגדרתו בסעיף 79ג לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984; הועברה התלונה לגישור כאמור, יחולו הוראות סעיף 79ג(ג), (ד) ו-(ח), והוראות לפי סעיף 79ד(א)(1), (2) ו-(2א) לחוק האמור, בשינויים המחויבים;
(4) לקיים בירור כדי לקבוע אם יש מקום להגיש תביעה אזרחית כאמור בסעיף 1כח, להגיש בקשה לצו כללי כאמור בסעיף 1כט או לדחות את התלונה;
(5) להגיש תביעה אזרחית בבית הדין לעבודה או בבית משפט אחר המוסמך לדון בה, לשם אכיפת זכות נשוא התלונה, בין בשם המתלונן ובין בשמו הוא;
(6) להגיש בקשה לצו כללי כאמור בסעיף 1כט.
(ד) הממונה על זכויות עובדים זרים יהיה רשאי לקבוע את דרכי הטיפול בתלונות לפי הוראות סעיף זה, ובכלל זה עדיפויות וקדימויות בכל הנוגע לקיום בירור תלונות והגשת תביעות.
יידוע המתלונן (תיקון מס' 12) תש"ע-2010
1כז. (א) בתוך שבעה ימים מיום הגשת התלונה, ימציא הממונה על זכויות עובדים זרים למתלונן אישור על הגשת התלונה.
(ב) התקיימו הנסיבות האמורות בסעיף 1כו(ב), או התקבלה החלטה לפי הוראות סעיף 1כו(ג), יודיע הממונה על זכויות עובדים זרים על כך בכתב למתלונן; הממונה על זכויות עובדים זרים יצרף להודעה את הנימוקים להחלטתו, זולת אם החליט להגיש תביעה אזרחית.
הגשת תביעה בידי הממונה (תיקון מס' 12) תש"ע-2010 (תיקון מס' 17) תשע"ד-2014
1כח. (א) הוגשה תלונה כאמור בסעיף 1כו(א), רשאי הממונה על זכויות עובדים זרים, בתחומי תפקידו, להגיש בבית הדין לעבודה או בבית משפט מוסמך תביעה אזרחית נגד מעסיקים, מעסיקים בפועל, מתווכי כוח אדם, או קבלנים כמשמעותם בסעיף 2(ג), בעילות הנובעות מהתלונה.
(ב) קבע בית הדין או בית המשפט בתביעה כאמור בסעיף קטן (א) כי נתבע פגע בזכויותיו של עובד זר (להלן – הנפגע), רשאי הוא ליתן גם סעד לטובת הנפגע, ובלבד שהנפגע נתן את הסכמתו לכך וניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפני בית הדין לעבודה או בית המשפט במסגרת ההליך האמור; הכרעת בית הדין לעבודה או בית המשפט בעניין הסעד תהווה מעשה בית דין לגבי הנתבע ולגבי הנפגע.
צו כללי (תיקון מס' 12) תש"ע-2010
1כט. בית הדין לעבודה או בית משפט מוסמך רשאי, על פי בקשה הממונה על זכויות עובדים זרים, לתת אחד מאלה, לפי העניין:
(תיקון מס' 17) תשע"ד-2014
(1) צו למעסיק המורה לו לנקוט פעולות כלליות הנוגעות לעובדיו הזרים, כולם או חלקם, לשם קיום חובותיו כלפיהם לפי דיני העבודה או לשם מניעת הפרת חובה כאמור;
(2) צו למעסיק בפועל המורה לו לנקוט פעולות כלליות הנוגעות לעובדים הזרים המועסקים אצלו בפועל, כולם או חלקם, לשם קיום חובותיו כלפיהם לפי דיני העבודה או לשם מניעת הפרת חובה כאמור;
(3) צו למתווך כוח אדם המורה לו לנקוט פעולות כלליות הנוגעות לעובדים הזרים שהוא פעל בעניינם, כולם או חלקם, לשם קיום חובותיו כלפיהם לפי דיני העבודה או לשם מניעת הפרת חובה כאמור;
(4) צו לקבלן כמשמעותו בסעיף 2(ג), המורה לו לקיים פעולות כלליות הנוגעות לעובדים זרים שהוא מטפל בעניינים הנוגעים להם כאמור באותו סעיף, כולם או חלקם, לשם קיום חובותיו כלפיהם לפי דיני העבודה או לשם מניעת הפרת חובה כאמור.
סמכות שיפוט (תיקון מס' 12) תש"ע-2010
1ל. הרואה את עצמו נפגע מהחלטת הממונה על פי הוראות פרק זה, רשאי לערער עליה לפני בית הדין לעבודה בתוך 45 ימים מיום שהגיעה ההחלטה לידיעתו.
סייגים להפעלת סמכויות הממונה על זכויות עובדים זרים ותפקידיו (תיקון מס' 12) תש"ע-2010
1לא. על אף האמור בפרק זה, סמכויות הממונה על זכויות עובדים זרים לפי פרק זה ותפקידיו, לא יופעלו –
(תיקון מס' 17) תשע"ד-2014
(1) על המדינה או גוף מבוקר המנוי בסעיף 9(1) או (2) לחוק מבקר המדינה, למעט הסמכות לפי סעיף 1כד, ולמעט הסמכויות לפי סעיף 1כו(ג)(1) עד (3) ובלבד שיופעלו רק אם המדינה או הגוף המבוקר, לפי העניין, הם המעסיק או המעסיק בפועל של העובד הזר שהתלונה בעניינו והתלונה היא בקשר ליחסי העבודה או ההעסקה, לפי העניין;
(2) לעניין מדיניות שנקבעה על ידי רשות מרשויות המדינה או גוף מבוקר המנוי בסעיף 9(1) או (2) לחוק מבקר המדינה, לעניין הפעלת סמכויותיהם ולעניין הוראות מינהל שנתנו;
(3) על יחיד, לגבי עובד זר שהוא מעסיק בסיעוד שלא במסגרת עסקו או משלח ידו, למעט הסמכויות לפי סעיף 1כו(ג)(1) עד (3); על אף האמור, הממונה על זכויות עובדים זרים יהיה רשאי לעשות שימוש במלוא תפקידיו וסמכויותיו לפי פרק זה במקרים שבהם קיים חשש לאחד מאלה:
(א) סחר בבני אדם, החזקה בתנאי עבדות או עבודת כפייה, כמשמעותם בסימן ז' בפרק י' לחוק העונשין;
(ב) מעשה המהווה עבירת מין או אלימות;
(ג) הטרדה מינית, כהגדרתה בסעיף 7(א)(1) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988.
הפעלת סמכויות הממונה על זכויות עובדים זרים – אי-השפעה על הרחקת עובד זר (תיקון מס' 12) תש"ע-2010
1לב. הגשת תלונה לממונה על זכויות עובדים זרים או הפעלת סמכויות הממונה על זכויות עובדים זרים לפי פרק זה ותפקידיו, ובכלל זה הגשת תביעה כאמור בסעיף 1כח, כשלעצמן, לא ימנעו הרחקתו של עובד זר מישראל לפי דין ולא יעכבו ההרחקה כאמור.
(תיקון מס' 3) תש"ס-2000

פרק ה': עבירות, עונשין ופיקוח

העסקה שלא כדין (תיקון מס' 3) תש"ס-2000 (תיקון מס' 17) תשע"ד-2014
2. (א) מעסיק שעשה אחד מאלה –
(תיקון מס' 4) תשס"ג-2002
(1) העסיק עובד זר שאינו רשאי לעבוד בישראל מכח חוק הכניסה לישראל והתקנות לפיו;
(תיקון מס' 4) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 15) תשע"ב-2012
(2) העסיק עובד זר בניגוד להוראות סעיף 1יג, ובלבד שהמעשה אינו נכלל בין המעשים המפורטים בסעיף קטן (ב);
(תיקון מס' 1) תשנ"ה-1994 (תיקון מס' 3) תש"ס-2000 (תיקון מס' 5) תשס"ד-2004
דינו – כפל הקנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, וקנס נוסף פי ארבעה מהקנס הקבוע בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, לעובד, לכל יום שבו נמשכת העבירה, ואם נעברה העבירה לגבי עובד זר שהועסק במסגרת עסקו או משלח ידו של המעסיק – דינו מאסר שנה או קנס פי ארבעה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, וקנס נוסף פי ארבעה מהקנס הקבוע בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, לעובד, לכל יום שבו נמשכת העבירה.
(תיקון מס' 15) תשע"ב-2012
(א1) קנס כאמור בסעיף קטן (א) לא יפחת מכפל הקנס המינהלי הקבוע לעבירה, ובית המשפט רשאי להקל בעונש כאמור, מטעמים מיוחדים שיירשמו; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על –
(1) העסקת עובד זר בתחום הסיעוד המועסק על ידי אדם כאמור בסעיף 398(א2)(5) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, ובלבד שאותו מעסיק קיבל היתר להעסיק עובד זר;
(2) העסקת עובד זר בענף חקלאות על ידי מעסיק בעל היתר, ובלבד שיש בידי העובד הזר רישיון עבודה בענף חקלאות ובקשה להעסיקו במקום או בענף חקלאות אחר הוגשה וטרם נענתה.
(תיקון מס' 3) תש"ס-2000
(ב) מי שעשה אחד מאלה –
(1) העסיק עובד זר, בלי שהמציא אישור רפואי כנדרש לפי הוראות סעיף 1ב;
(2) העסיק עובד זר בלי שהתקשר עמו בחוזה עבודה בכתב בהתאם להוראות סעיף 1ג;
(3) העסיק עובד זר בלי שהסדיר לעובד הזר ביטוח רפואי בהתאם להוראות סעיף 1ד, או ניכה משכרו של העובד הזר סכום העולה על השיעור שנקבע בתקנות לפי אותו סעיף;
(4) העסיק עובד זר בלי שהעמיד לשימושו מגורים הולמים בהתאם להוראות סעיף 1ה או ניכה משכרו של העובד הזר סכום העולה על השיעור שנקבע בתקנות לפי אותו סעיף;
(5) לא החזיק בהתאם להוראות סעיף 1ו, עותק של חוזה עבודה או תרגום לעברית ממנו או מסמכים נוספים, במקום כאמור באותו סעיף או שלא מסר הודעה כאמור באותו סעיף;
(תיקון מס' 4) תשס"ג-2002
(6) לא העביר לממונה דין וחשבון או מסמך אחר במועד או באופן הנדרש לפי הוראות סעיף 1ט;
(תיקון מס' 10) תשס"ח-2008
(7) לא מסר לעובד הזר תלוש שכר או מסר לעובד הזר תלוש שכר שלא נכללים בו פרטי השכר ששולם לעובד, כולם או חלקם, בניגוד להוראות סעיף 24 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958;
(תיקון מס' 7) תשס"ה-2005
(8) העסיק עובד זר בלי שהפקיד בעבורו בקרן או בחשבון הבנק את מלוא כספי הפיקדון לפי הוראות סעיף 1יא;
(9) ניכה משכרו של העובד הזר בניגוד להוראות סעיף 25 לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958;
דינו –
(א) לגבי עבירה לפי פסקאות (5), (6) או (7) – כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, וקנס נוסף פי ארבעה מהקנס האמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, לעובד, לכל יום שבו נמשכת העבירה;
(תיקון מס' 5) תשס"ד-2004
(ב) לגבי עבירה לפי פסקאות (1), (2), (3), (4), (8) או (9) – פי ארבעה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, וקנס נוסף פי ארבעה מהקנס האמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, לעובד, לכל יום שבו נמשכת העבירה; ואולם אם נעברה העבירה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) לגבי עובד זר שהועסק במסגרת עסקו או משלח ידו של המעסיק, דינו – קנס כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), לפי הענין, או מאסר שנה.
(תיקון מס' 3) תש"ס-2000
(ג) קבלן שטיפל על פי חוזה קבלנות, כמשמעותו בחוק חוזה קבלנות, תשל"ד-1974, שנעשה עם מעסיק של עובד זר, בהסדרת הענינים האמורים בסעיפים 1ב עד 1ה, כולם או חלקם, ולא הסדיר כראוי את הענינים האמורים לפי הוראות אותם הסעיפים, או שטיפל כאמור בהסדרת תנאי העבודה של עובדים זרים, לרבות בתשלום שכר עבודה ותשלומים נלווים, ופעל בענין זה תוך הפרת הוראות כל חיקוק, דינו – מאסר או קנס כקבוע בסעיף זה או בחיקוק שהוראתו הופרה, לפי הענין, כאילו היה מעסיקו של העובד הזר.
הלנה שלא כדין (הוראת שעה) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 4) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 17) תשע"ד-2014
2א. (א) מעסיק או מתווך כוח אדם שעשה אחד מאלה, בין בתמורה ובין שלא בתמורה:
(1) העמיד מקום לינה לרשותו של עובד זר, שנכנס לישראל שלא כדין או שיושב בה שלא כדין, או שעובד בישראל ללא רשיון שניתן לכך לפי חוק הכניסה לישראל (להלן – רשיון עבודה כדין), בין אם המקום היה בבעלותו או בהחזקתו, ובין אם היה בבעלותו או בהחזקתו של אדם אחר;
(2) תיווך או סייע בכל דרך אחרת, בהשגת מקום לינה לעובד זר כאמור בפסקה (1), דינו – כפל הקנס האמור סעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, ואם נעברה העבירה אגב עיסוקו של מי שעבר את העבירה בעסקו או במשלח ידו, דינו – קנס כאמור או מאסר ששה חודשים.
(ב) לענין עבירה לפי סעיף קטן (א), מעסיק או מתווך כוח אדם שעשה אחד המעשים האמורים בסעיף קטן (א), עליו הראיה שבדק כי בידי העובד הזר מסמכים שלפיהם הוא נכנס לישראל כדין, יושב בה כדין ועובד בה לפי רשיון עבודה כדין, או שבנסיבות הענין לא היה עליו לדעת, בעת שעשה את אחד המעשים האמורים בסעיף קטן (א), שהעובד הזר נכנס לישראל שלא כדין, שהוא יושב בה שלא כדין, או שהוא עובד בה ללא רשיון עבודה כדין.
הוראת שעה (תיקון מס' 7) תשס"ה-2005
(ג) בסעיף זה, "עובד זר" – עובד זר שפרק ו' לחוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה), התשנ"ה-1994, חל עליו.
עבירות לפי פרק ד'2 (תיקון מס' 4) תשס"ג-2002
2ב. (א) מי שמסר מידע כוזב לענין פרק ד'2 או שהעלים עובדות שיש להן חשיבות לענין הפרק האמור, דינו – כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) בחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בחוק זה – חוק העונשין), לכל עובד שלגביו נעברה העבירה.
(תיקון מס' 17) תשע"ד-2014
(ב) מעסיק שלא קיים חובה המוטלת עליו לפי סעיף 1יז או 1 יט, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, לכל עובד שלגביו נעברה העבירה, וקנס נוסף כקבוע בסעיף 61(ג) לחוק האמור לכל עובד ולכל שבוע שבו נעברה העבירה.
אי-קיום הוראות הממונה על זכויות עובדים זרים (תיקון מס' 12) תש"ע-2010
2ג. מי שאינו ממלא אחר הוראה של הממונה על זכויות עובדים זרים לפי סעיף 1כה(א), דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, וקנס נוסף, בשיעור של 5% מהקנס כאמור, לכל יום שבו נמשכת העבירה מעבר לפרק הזמן שנקבע בהוראה.
תיווך שלא כדין צו תשנ"ג-1993 (תיקון מס' 1) תשנ"ה-1994 (תיקון מס' 17) תשע"ד-2014
3. מתווך כח אדם שתיווך עבודת עובד זר שהעסקתו מהווה עבירה לפי סעיף 2, דינו – כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, או מאסר ששה חודשים.
ערכות מגן (תיקון מס' 2) תשנ"ט-1999 (תיקון מס' 4) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 17) תשע"ד-2014
3א. (א) לא יינתן למעסיק היתר להעסקת עובד זר לפי סעיף 1יג, אלא אם כן רכש המעסיק על חשבונו ערכת מגן לצורכי התגוננות אזרחית בעבור העובד, וצייד אותו לצרכים כאמור, לפי רשימה שעליה הורה שר הבטחון.
(תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(ב) שר הבטחון, בהסכמת שר האוצר ושר הפנים, רשאי לקבוע את כל אלה:
(1) התשלום, בעבור ערכות המגן;
(2) דרכי רכישת ערכות המגן, דרכי חלוקתן למעסיקים לפי סעיף קטן (א) ומועדי החלוקה;
(3) דרכי החזקת ערכות המגן, הטיפול בהן וכן הדרכים והתנאים להחזרתן;
(4) המועד והנסיבות שבהם יש לשאת את ערכות המגן, להתקינן או להשתמש בהן בכל דרך אחרת.
(ג) מעסיק אשר עבר על הוראות סעיף זה ועל התקנות לפיו, דינו – כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, או מאסר שישה חודשים.
עונשין – מעסיק בפועל (תיקון מס' 7) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 17) תשע"ד-2014
4. (א) מעסיק בפועל שמועסק אצלו עובד זר אשר אינו רשאי לעבוד בישראל לפי הוראות חוק הכניסה לישראל, דינו כדין מעסיק שעבר עבירה לפי הוראות סעיף 2(א)(1).
(ב) מעסיק בפועל שמועסק אצלו עובד זר המועסק על ידי קבלן כוח אדם בניגוד להוראות סעיף 1יג, דינו כדין מעסיק שעבר עבירה לפי הוראות סעיף 2(א)(2).
(ג) מעסיק בפועל המפר חובה כלפי עובד זר המועסק אצלו, החלה עליו לפי הוראות סעיף 1ז1(ב), דינו – מאסר שישה חודשים או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין), וקנס נוסף בשיעור כפל הקנס האמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, לעובד, לכל יום שבו נמשכת העבירה; לענין זה, "חובה כלפי עובד זר" – כהגדרתה בסעיף 1ז1(א), בפסקאות (2) ו-(3).
חזקה לגבי העסקת עובד זר בידי מחזיק במקרקעין (תיקון מס' 15) תשע"ב-2012 (תיקון מס' 17) תשע"ד-2014
4א. יראו מחזיק במקרקעין כמי שמעסיק עובד זר שנמצא עובד במקרקעין, אלא אם כן הוכיח המחזיק אחרת.
אחריות נושא משרה (תיקון מס' 3) תש"ס-2000 (תיקון מס' 15) תשע"ב-2012
5. (א) נושא משרה חייב לפקח ולעשות כל שאפשר למניעת עבירות כאמור בסעיפים 2 עד 4 בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר את חובתו כאמור, דינו – כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977; לענין סעיף זה, "נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, ופקיד שחובתו מטעם התאגיד היא לפעול לקיום חובות התאגיד לפי הסעיפים האמורים.
(ב) נעברה עבירה לפי סעיפים 2 עד 4 בידי התאגיד, חזקה היא שנושא משרה הפר חובתו האמורה בסעיף זה, אלא אם כן הוכיח שנהג בלא מחשבה פלילית ובלא רשלנות ושעשה כל שאפשר כדי למנוע את העבירה.
הגנה על מתלונן (תיקון מס' 3) תש"ס-2000 (תיקון מס' 17) תשע"ד-2014
5א. (א) לא יפגע מעסיק בשכרו של עובד זר, בקידומו בעבודה או בתנאי עבודתו, ולא יפטרו מהעבודה מחמת תלונה או תביעה שהגיש העובד הזר בתום לב על הפרת הוראה מהוראות חוק זה או על אי קיום חובה מחובותיו של המעסיק כלפי העובד, או מחמת שמסר מידע בענין כאמור, או מחמת שסייע בתום לב לעובד אחר בקשר לתלונה או לתביעה כאמור.
(ב) העובר על הוראות סעיף קטן (א), דינו – כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977.
צו מינהלי להגבלת שימוש במקום (תיקון מס' 15) תשע"ב-2012
5א1. (א) הממונה רשאי ליתן צו להגבלת השימוש בבית עסק (בסעיף זה – צו מינהלי), לתקופה שלא תעלה על 14 ימים, אם שוכנע כי מועסק בו עובד זר בלא היתר, בניגוד להוראות סעיף 2, ושמתן הצו חיוני לשם מניעת המשך העסקה בבית העסק של עובד זר כאמור, ובלבד שהגבלת השימוש בבית העסק לא תגרום לנזק כלכלי חמור שאינו סביר בנסיבות העניין לבעל המקום, למחזיק במקום או לאדם אחר, וניתנה להם הזדמנות סבירה לטעון את טענותיהם.
(ב) צו מינהלי יישלח בדואר רשום או יימסר בידי שליח, וייכנס לתוקפו בתום 15 ימים מיום מסירתו למחזיק במקום או לבעל המקום, אלא אם כן בוטל או שונה בהחלטת בית המשפט.
(ג) הרואה את עצמו נפגע מצו מינהלי רשאי לבקש מבית משפט השלום לבטלו או לשנותו; על החלטת בית משפט השלום ניתן לערער לבית משפט מחוזי בדרך שמערערים על החלטה בעניין אזרחי והערעור יידון לפני שופט יחיד.
הסמכת מפקחים (תיקון מס' 12) תש"ע-2010
5ב. (א) השר ושר הפנים רשאים להסמיך מפקחים, כל שר מבין עובדי משרדו, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה.
(ב) לא יוסמך מפקח לפי סעיף זה אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
(1) משטרת ישראל הודיעה, בתוך שלושה חודשים ממועד פנייתו של השר או של שר הפנים אליה, לפי העניין, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה השר או שר הפנים, לפי העניין, בהסכמת השר לביטחון הפנים;
(3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה השר או שר הפנים, לפי העניין, בהסכמת השר לביטחון הפנים.
סמכויות פיקוח (תיקון מס' 3) תש"ס-2000 (תיקון מס' 4) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 12) תש"ע-2010 (תיקון מס' 17) תשע"ד-2014
6. (א) לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה או תקנות על פיו, רשאי מפקח שהוסמך לפי סעיף 5ב (להלן – מפקח) –
(תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(1) לדרוש ממעסיק, מאדם שפועל מטעמו של המעסיק או בעבורו, ממעסיק בפועל, ממתווך כוח אדם או מקבלן כמשמעותו בסעיף 2(ג), או מעובדו של מי מהם מידע ומסמכים הנוגעים לביצוע הוראות חוק זה;
(2) להיכנס בכל עת סבירה ללשכה פרטית או למקום עבודה שיש יסוד להניח שהוא מקום עבודה של המעסיק או של עובד או שהוא מקום מגוריו של עובד זר, ובלבד שהכניסה למקום המגורים כאמור היא לצורך בדיקת קיום חובותיו של המעסיק לפי סעיף 1ה וניתנה הסכמה לכך מאת העובד הזר;
(תיקון מס' 13) תשע"א-2010
(3) לבקש משופט של בית דין אזורי לעבודה או שופט של בית משפט שלום ליתן צו המתיר לו להיכנס למקום המנוי בפסקה (2) המשמש למגורים או לחצרים פרטיים של מקום כאמור; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מסמכות הכניסה של מפקח לפי פסקה (2).
(תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(ב) היה למפקח חשד לביצוע עבירה שבתחום פיקוחו, רשאי הוא –
(1) לחקור אדם שלדעתו קשור לביצוע עבירה כאמור, או שיש לו או עשוי להיות לו מידע עליה;
(2) לתפוס חפץ או מסמך הקשור לביצוע עבירה כאמור.
(ג) על חקירה לפי סעיף קטן (ב)(1) יחולו הוראות סעיפים 2 ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), ועל דבר שנתפס לפי סעיף קטן (ב)(2) יחולו הוראות הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969.
(תיקון מס' 4) תשס"ג-2002
(ד) המפריע למפקח במילוי תפקידו לפי חוק זה, דינו – מאסר שישה חודשים.
(תיקון מס' 4) תשס"ג-2002
(ה) מי שאינו ממלא אחר דרישת מפקח לפי סעיף זה, דינו – מאסר שישה חודשים וקנס כאמור בסעיף 61(ג) בחוק העונשין, לכל יום שבו נמשכת העבירה מעבר לתקופת הזמן שנקבעה שהתראה ושתחילתה עם מסירתה או לאחר הגשת כתב אישום בשל אותה עבירה, הכל לפי המוקדם; לענין זה, "התראה" – התראה בכתב ממי שהשר הסמיכו לענין זה.
(תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(ו) מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
(1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו, והוא לובש מדי מפקח, בצבע ובצורה שהורו לעניין זה השר ושר הפנים, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה;
(2) יש בידו תעודת מפקח החתומה בידי השר או שר הפנים, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.
(תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(ז) בסעיף זה, "עבירה שבתחום פיקוחו", של מפקח –
(1) לגבי מפקח שהסמיך השר – עבירה מהעבירות המפורטות להלן:
(א) עבירות לפי סעיפים 2(ב)(2) עד (5) ו-(7) עד (9), 2ג, 4(ג) ו-5א;
(ב) עבירה לפי סעיף 2(ג), למעט לגבי העניינים האמורים בסעיף 1ב;
(ג) עבירה לפי סעיף 5, לגבי העבירות המוניות בפסקאות משנה (א) ו-(ב);
(2) לגבי מפקח שהסמיך שר הפנים – עבירה מהעבירות המפורטות להלן:
(א) עבירות לפי סעיפים 2(א), 2(ב)(1), (5), (6) ו-(8), 2א, 2ב, 3, 3א(ג) ו-4;
(ב) עבירות לפי סעיף 2(ב)(3) ו-(4), למעט לעניין ניכוי משכר;
(ג) עבירות לפי סעיף 2(ג), לגבי העניינים האמורים בסעיפים 1ב, 1ד ו-1ה, למעט לעניין ניכוי משכר;
(ד) עבירה לפי סעיף 5, לגבי העבירות המנויות בפסקאות משנה (א) עד (ג).
(תיקון מס' 3) תש"ס-2000

פרק ו': הוראות שונות

ניידות עובדים זרים (תיקון מס' 12) תש"ע-2010 (תיקון מס' 17) תשע"ד-2014

6א. (א) שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות, תנאים וסייגים בדבר מעבר של עובד זר בין מעסיקים, לרבות הוראות בדבר התחשבנות בין מעסיקים בשל אגרה ששולמה לפי סעיף 1י.
(ב) השר, בהסכמת שר הפנים, רשאי לקבוע הוראות, תנאים וסייגים בדבר התחשבנות בשל סכומים שהופקדו בקרן או בחשבון הבנק לפי הוראות סעיף 1יא, במקרה של מעבר של עובד זר בין מעסיקים כאמור בסעיף קטן (א).
(ג) תקנות לפי סעיף קטן (א) לעניין התחשבנות בין מעסיקים בשל אגרה ששולמה לפי סעיף 1י, ותקנות לפי סעיף קטן (ב), טעונות את הסכמת שר האוצר.
חובת התייעצות (תיקון מס' 3) תש"ס-2000
6ב. תקנות לפי סעיפים 1ג, 1ד, 1ה, 1ו, 1ח, 1ט ו-6א יותקנו לאחר התייעצות עם ארגון העובדים שעם חבריו נמנה המספר הגדול ביותר של עובדים מאורגנים בישראל, ועם ארגוני מעבידים שהם לדעת השר יציגים ונוגעים בדבר.
סייג (תיקון מס' 3) תש"ס-2000
6ג. (א) סעיפים 1ב עד 1יא וסעיפים 6א ו-6ב לא יחולו לגבי עובד זר שפרק ו' לחוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה), תשנ"ה-1994, חל עליו.
(תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(ב) השר, בהסכמת שר הפנים ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות בדבר אי-תחולת סעיפים 1ג, 1ד, 1ה, 1ו, 1ז1, 1ח, 1יא(א), ואי-תחולת סעיף 6ב לעניין אותם סעיפים, כולם או חלקם, על עובד זר המועסק בעבודה, במקצוע או בענף שקבע, דרך כלל או לסוגים, למקרה מסוים, בתנאים שקבע או שהורה, לפי העניין; הוראות כאמור לעניין ואי-תחולת סעיף 1יא(א), ייקבעו בהסכמת שר האוצר.
(תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(ג) שר הפנים, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות בדבר אי-תחולת סעיפים 1ב, 1ז2, 1ט, 1י, 1י1 ו-1יא(ב) עד (ז), ואי-תחולת סעיף 6ב לעניין אותם סעיפים, כולם או חלקם, על עובד זר המועסק בעבודה, במקצוע או בענף שקבע, דרך כלל או לסוגים, למקרה מסוים, בתנאים שקבע או שהורה, לפי העניין; הוראות כאמור לעניין אי-תחולת סעיפים 1י, 1י1 ו-1יא(ב) עד (ז), ייקבעו בהסכמת שר האוצר.
דין המדינה (תיקון מס' 12) תש"ע-2010 (תיקון מס' 17) תשע"ד-2014
6ד. לעניין חוק זה, דין המדינה כמעסיק או כמעסיק בפועל כדין כל מעסיק או מעסיק בפועל אחר.
דוחות שנתיים (תיקון מס' 12) תש"ע-2010
6ה. (א) הממונה יגיש לשר הפנים בסוף כל שנה, דוח שנתי על פעילותו; הדוח יפורסם בדרך שיורה שר הפנים ויוגש בצירוף הערות שר הפנים לוועדת הפנים, שתהא רשאית לדרוש הבהרות והשלמות; הממונה יכלול בדוח כאמור דיווח נפרד על יישום הוראות לפי פרק ד'2.
(ב) הממונה על זכויות עובדים זרים יגיש לשר, בסוף כל שנה, דוח שנתי על פעילותו; הדוח יפורסם בדרך שיורה השר ויוגש בצירוף הערות השר לוועדה, שתהא רשאית לדרוש הבהרות והשלמות.
(ג) דוחות לפי סעיף זה יפורסמו ויוגשו לוועדת הפנים או לוועדה, לפי העניין, לא יאוחר מ-1 באפריל בשנה שלאחר שנת הדיווח.
תיקון חוק בית הדין לעבודה
7. בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, בתוספת השניה, בסופה יבוא:
"חוק עובדים זרים (העסקה שלא כדין), תשנ"א-1991".
ביצוע (תיקון מס' 12) תש"ע-2010
8. (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה, למעט העניינים המנויים בסעיף קטן (ב).
(ב) שר הפנים ממונה על ביצוע סעיפים 1ב, 1ז2, 1ט, 1י, 1י1, 1יא(ב) עד (ז), 3א, 6א, ופרקים ד'1 ו-ד'2.
תחילה
9. תחילתו של חוק זה ביום י"ז באייר תשנ"א (1 במאי 1991).
(תיקון מס' 3) תש"ס-2000

---

תוספת

(סעיף 1ב)

שחפת, דלקת כבד, עגבת, זיבה, איידס.
יצחק שמיר יצחק שמיר, ראש הממשלה שר העבודה והרווחה, חיים הרצוג דב שילנסקי, נשיא המדינה יושב ראש הכנסת

* פורסם ס"ח תשנ"א מס' 1349 מיום 21.3.1991 עמ' 112 (ה"ח תשנ"א מס' 2032 עמ' 130).

תוקן ק"ת תשנ"ג מס' 5506 מיום 4.3.1993 עמ' 488 – צו תשנ"ג-1993 בסעיף 13 לצו העונשין (שינוי שיעורי קנסות), תשנ"ג-1993; תחילתו ביום 15.4.1993.
ס"ח תשנ"ד מס' 1455 מיום 17.3.1994 עמ' 94 (ה"ח תשנ"ד מס' 2229 עמ' 134) – הוראת שעה בסעיף 1(1) לחוק איסור הלנה (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה), תשנ"ד-1994; תוקפה עד יום 16.9.1994.
ס"ח תשנ"ה מס' 1494 מיום 20.12.1994 עמ' 43 (ה"ח תשנ"ה מס' 2314 עמ' 77) – תיקון מס' 1 [במקור מס' 2].
ס"ח תשנ"ה מס' 1504 מיום 10.2.1995 עמ' 118 (ה"ח תשנ"ה מס' 2308 עמ' 48) – הוראת שעה בסעיף 1(1) לחוק איסור הלנה (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה), תשנ"ה-1995; תוקפה עד יום 9.2.1996.
ס"ח תשנ"ו מס' 1575 מיום 14.3.1996 עמ' 168 (ה"ח תשנ"ו מס' 2468 עמ' 330) – הוראת שעה בסעיף 1(1) לחוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה), תשנ"ו-1996; הפכה מהוראת שעה לתיקון חקיקה בתיקון מס' 13 להוראת השעה. תוקנה ס"ח תשנ"ז מס' 1616 מיום 19.3.1997 עמ' 88 (ה"ח תשנ"ז מס' 2593 עמ' 206) – הוראת שעה (תיקון מס' 1) בסעיף 1 לחוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה) (תיקון), התשנ"ז-1997; תחילתו ביום 14.3.1997 ור' סעיף 2 לענין תחולה. ס"ח תשנ"ח מס' 1659 מיום 14.3.1998 עמ' 160 (ה"ח תשנ"ח מס' 2697 עמ' 294) – הוראת שעה (תיקון מס' 2) בסעיף 1 לחוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה) (תיקון מס' 2), התשנ"ח-1998. ס"ח תשנ"ח מס' 1680 מיום 2.8.1998 עמ' 306 (ה"ח תשנ"ח מס' 2717 עמ' 364) – הוראת שעה (תיקון מס' 3) בסעיף 1 לחוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה) (תיקון מס' 3), התשנ"ח-1998; ר' סעיף 2 לענין הוראת מעבר. ס"ח תש"ס מס' 1736 מיום 16.4.2000 עמ' 176 (ה"ח תש"ס מס' 2858 עמ' 325) – הוראת שעה (תיקון מס' 4) בסעיף 1 לחוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה) (תיקון מס' 4), התש"ס-2000; תחילתו ביום 14.3.2000 ור' סעיף 3 לענין הוראת מעבר. ס"ח תשס"א מס' 1778 מיום 13.3.2001 עמ' 150 (ה"ח תשס"א מס' 2980 עמ' 519) – הוראת שעה (תיקון מס' 5) בסעיף 1 לחוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה – פעם רביעית) (תיקון מס' 5), התשס"א-2001. ס"ח תשס"א מס' 1808 מיום 6.9.2001 עמ' 566 (ה"ח תשס"א מס' 3034 עמ' 786) – הוראת שעה (תיקון מס' 6) בסעיף 1 לחוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה) (תיקון מס' 7), התשס"א-2001. ס"ח תשס"ה מס' 1990 מיום 22.3.2005 עמ' 258 (ה"ח תשס"ה מס' 163 עמ' 568) – הוראת שעה (תיקון מס' 7) בסעיף 1 לחוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה) (תיקון מס' 8), התשס"ה-2005; תחילתו ביום 14.3.2005 ור' סעיף 3 לענין הוראת מעבר. ס"ח תשס"ו מס' 2052 מיום 22.2.2006 עמ' 256 (ה"ח הממשלה תשס"ו מס' 214 עמ' 162) – הוראת שעה (תיקון מס' 8) בסעיף 1 לחוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה) (תיקון מס' 9), תשס"ו-2006. ס"ח תשס"ז מס' 2088 מיום 27.3.2007 עמ' 146 (ה"ח הממשלה תשס"ז מס' 266 עמ' 163) – הוראת שעה (תיקון מס' 9) בסעיף 1 לחוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה) (תיקון מס' 10), תשס"ז-2007. ס"ח תשס"ח מס' 2142 מיום 27.3.2008 עמ' 146 (ה"ח הממשלה תשס"ח מס' 350 עמ' 276) – הוראת שעה (תיקון מס' 10) בסעיף 1 לחוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה) (תיקון מס' 11), תשס"ח-2008. ס"ח תשס"ט מס' 2198 מיום 21.5.2009 עמ' 138 (ה"ח הממשלה תשס"ט מס' 427 עמ' 312) – הוראת שעה (תיקון מס' 11) בסעיף 1 לחוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה) (תיקון מס' 12), תשס"ט-2009. ס"ח תש"ע מס' 2236 מיום 23.3.2010 עמ' 446 (ה"ח הממשלה תש"ע מס' 478 עמ' 220) – הוראת שעה (תיקון מס' 12) בסעיף 1 לחוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה) (תיקון מס' 13), תש"ע-2010. ס"ח תשע"ב מס' 2344 מיום 14.3.2012 עמ' 203 (ה"ח הממשלה תשע"ב מס' 630 עמ' 140) – תיקון מס' 13 בחוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה) (תיקון מס' 14), תשע"ב-2012.
ס"ח תשנ"ט מס' 1704 מיום 15.2.1999 עמ' 114 (ה"ח תשנ"ט מס' 2785 עמ' 230) – תיקון מס' 2 בסעיף 36 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999), תשנ"ט-1999; תחילתו ביום 1.1.1999.
ס"ח תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000 עמ' 85 (ה"ח תש"ס מס' 2824 עמ' 68) – תיקון מס' 3 [במקור מס' 2] בסעיף 21 לחוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000), תש"ס-2000; ר' סעיף 24 לענין תחילה.
ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 181 (ה"ח הממשלה תשס"ג מס' 4 עמ' 18) – תיקון מס' 4 [במקור מס' 3] בסעיף 30 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003), תשס"ג-2002; ר' סעיפים 32 ו-59 לענין תחילה והוראות מעבר.
ס"ח תשס"ד מס' 1920 מיום 18.1.2004 עמ' 144 (ה"ח הממשלה תשס"ד מס' 64 עמ' 52) – תיקון מס' 5 בסעיף 106 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), תשס"ד-2004; תחילתו ביום 1.1.2004.
ס"ח תשס"ד מס' 1959 מיום 6.9.2004 עמ' 555 (ה"ח הממשלה תשס"ד מס' 96 עמ' 386) – תיקון מס' 6 בסעיף 8 לחוק שירות התעסוקה (תיקון מס' 14), תשס"ד-2004; תחילתו ביום 1.7.2006.
ס"ח תשס"ה מס' 1997 מיום 11.4.2005 עמ' 360 (ה"ח הממשלה תשס"ה מס' 143 עמ' 354) – תיקון מס' 7 בסעיף 15 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה), תשס"ה-2005; תחילתו ביום 1.5.2005.
ס"ח תשס"ז מס' 2077 מיום 11.1.2007 עמ' 56 (ה"ח הממשלה תשס"ז מס' 260 עמ' 16) – תיקון מס' 8 בסעיף 14 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007), תשס"ז-2007; תחילתו ביום 1.1.2007.
ס"ח תשס"ז מס' 2077 מיום 11.1.2007 עמ' 67 (ה"ח הממשלה תשס"ז מס' 260 עמ' 16) – תיקון מס' 9 בסעיף 32 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007), תשס"ז-2007; תחילתו ביום 1.4.2007.
י"פ תשס"ח מס' 5777 מיום 20.2.2008 עמ' 1978 – הודעה תשס"ח-2008; תחילתה ביום 1.1.2008.
ס"ח תשס"ח מס' 2162 מיום 6.7.2008 עמ' 617 (ה"ח הכנסת תשס"ח מס' 179 עמ' 26) – תיקון מס' 10 בסעיף 9 לחוק הגנת השכר (תיקון מס' 24), תשס"ח-2008; תחילתו ביום 1.2.2009.
י"פ תשס"ט מס' 5971 מיום 29.6.2009 עמ' 4570 – הודעה תשס"ט-2009; תחילתה ביום 1.1.2009.
ס"ח תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009 עמ' 175 (ה"ח הממשלה תשס"ט מס' 436 עמ' 348) – תיקון מס' 11 בסעיף 19 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), תשס"ט-2009; ר' סעיף 20 לענין תחילה והוראת מעבר.
ס"ח תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 488 (ה"ח הממשלה תשס"ט מס' 426 עמ' 290) – תיקון מס' 12; ר' סעיפים 36, 37 לענין תחילה והוראות מעבר.
ס"ח תשע"א מס' 2262 מיום 18.11.2010 עמ' 40 (ה"ח הממשלה תש"ע מס' 531 עמ' 1262) – תיקון מס' 13.
ס"ח תשע"א מס' 2283 מיום 16.3.2011 עמ' 638 (ה"ח הכנסת תשע"א מס' 375 עמ' 116) – תיקון מס' 14 בסעיף 4 לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) (תיקון מס' 15), תשע"א-2011.
י"פ תשע"א מס' 6225 מיום 13.4.2011 עמ' 3769 – הודעה תשע"א-2011; תחילתה ביום 1.1.2011.
י"פ תשע"ב מס' 6400 מיום 3.4.2012 עמ' 3353 – הודעה תשע"ב-2012; תחילתה ביום 1.1.2012.
ס"ח תשע"ב מס' 2367 מיום 12.7.2012 עמ' 486 (ה"ח הממשלה תש"ע מס' 481 עמ' 236) – תיקון מס' 15.
י"פ תשע"ג מס' 6627 מיום 11.7.2013 עמ' 6790 – הודעה תשע"ג-2013; תחילתה ביום 1.1.2013.
ס"ח תשע"ג מס' 2407 מיום 6.8.2013 עמ' 227 (ה"ח הממשלה תשע"ג מס' 768 עמ' 586, 722) – תיקון מס' 16 בסעיף 2 לחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 147 – הוראת שעה), תשע"ג-2013.
י"פ תשע"ד מס' 6806 מיום 20.5.2014 עמ' 5668 – הודעה תשע"ד-2014; תחילתה ביום 1.1.2014.
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 600 (ה"ח הכנסת תשע"ד מס' 535 עמ' 44) – תיקון מס' 17 בחוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה), תשע"ד-2014.

לצורך קבלת מידע נוסף וממוקד, הנכם מוזמנים לפנות למשרדנו בטל' 03-6091888 ו/או באמצעות כתובת המייל info@belaw.co.il. 

וכמובן להשאיר פרטים בטופס צור קשר בלחיצה כאן